שני שינויים מרכזיים אנו רואים בעבירת רצח לעומת המצב הקודם. האחד הוא שינוי לחומרה של סעיף העבירה והשני הוא שינוי לקולא של הסעיף. ושניהם מצויים אחד אחרי סעיף 300 וסעיף 300א.

הסעיף, לחומרה היא קביעת עבירת רצח במקרה של הריגה של הסבא והסבתא במזיד. וההקלה היא במקרים כאשר ההורג פגוע נפשית או שכלית. לא ברור לגמרי למה החמירו פתאום כאשר אדם הורג את סבו או סבתו במקום רק לגבי ההורים כמו מקודם.

מקודם היה מואשם אדם ברצח אם הרג את אביו ואת אימו ועכשיו נוסף גם הסב והסבתא. ומה שנשאר הוא כוונה תחילה כדי שאדם יואשם ברצח או כאשר הוא עושה עוד עבירה.

לעומת זאת הסעיף לקולא הוא אם אדם הוא פגוע נפשית או שכלית, אזי מקלים את העונש למרות שלא נאמר באיזו מידה. נותנים לו עונש קל יותר אבל לא מוסבר כמה. וזו תעלומה. הרי ניתן להקטין את העונש בהרבה וניתן להקטין רק במידה קטנה, וזה אינו מוסבר בסעיף.

כאמור עבירת הרצח היא סעיף 300 ועבירת רצח מופחתת היא סעיף 300 א. שני סעיפים קרובים לגמרי. הסעיף לחומרה היא כאשר אדם הורג במזיד ולא בכוונה תחילה את קרוביו.

 

מה ההבדל בין מזיד לבין כוונה תחילה?

 

בהבדל דק שלא תמיד ברור. כאשר אדם עובר במזיד הוא מואשם ברצח אם עשה זאת כדי להקל את בריחתו ואם עשה משהו דומה אז רק כשעבר עבירה בלי צורך במזיד. כלומר. צריך מזיד אם עבר עבירה לצורך המלטות ולא צריך מזיד אם עבר עבירה אחרת לצורך המלטות ודי קשה להבחין בין המקרים, כי לא צריך מזיד כאשר הוא עובר עבירה וצריך מזיד כאשר הוא מנסה להימלט. ולא מובן למה עבירה לכאורה קלה יותר מחייב שיעשה עבירה במזיד ובמקרה ועבר עבירה חמורה יותר אז לא צריך.

הכוונה שלי היא שלא ברור איזו עבירה היא המתאימה לגבי שני המקרים. רק הבדל אחד ביניהם כאשר לגבי עבירה אחת אדם מורשע ברצח אם ביצע העבירה במזיד והמקרה השני אינו צריך לעשות במזיד.

 


עודכן ב: 08/10/2017