בית משפט השלום בירושלים דן בשבוע שעבר בתביעתה של עובדת כנגד מפעל בו עבדה לאחר שנפל עליה משטח עץ בזמן העבודה. בית המשפט קיבל תביעתה וחייב את המפעל בפיצויים.
התובעת (64) עבדה במפעל כאורזת. על פי תביעתה, במאי 2008 ניגשה כהרגלה לשלוף אריזות קרטון אשר היו מונחות על משטח עץ, אולם כאשר שלפה אותן, התמוטט עליה המשטח עם כל אריזות הקרטון והפיל אותה לרצפה. לטענתה היא איבדה הכרתה והובהלה לבית החולים הדסה בירושלים.
בעקבות המקרה, עזבה את עבודתה במפעל, והמוסד לביטוח לאומי קבע לה נכות בשיעור 30% בגין תאונת עבודה.
התובעת הגישה תביעתה כנגד המפעל וכנגד חברת הביטוח "איילון" המבטחת אותו, ועתרה לבית המשפט לחייב את הנתבעים בפיצויים בגין הנזק שנגרם לה בעקבות התאונה. לטענתה, המפעל התרשל כלפי עובדיו, ומשטח העץ הוצב באופן רשלני.
התובעת: המפעל התרשל ולא שמר על בטיחות עובדיו
לשיטתה, התרשל המפעל באופן לא סביר ולא שמר על בטיחותם של העובדים בו. עוד הוסיפה, כי עצם העובדה שהמפעל חייב את העובדות במקום לשאת את אריזות הקרטון ולהוציא אותן ממשטחי העץ, מסכנת אותן גם כך באופן יומיומי במהלך עבודתן. התובעת תמכה טענותיה בתמונות ממחסן המפעל כאשר היא מדגישה את אי יציבות משטחי העץ ואת ערימות הקרטונים הגבוהות.
התובעת אף טענה לנכות תפקודית, וציינה את אחוזי הנכות שקיבלה מביטוח לאומי ואת העובדה כי אינה יכולה לעבוד מיום התאונה. כמו כן, ביקשה פיצוי בעבור הפסדי שכר ובגין נזק לא ממוני.
המפעל מתחמק מאחריות
מנגד, טען בא כוח המפעל, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את אחריות המפעל למקרה. לטענתם, לא הוכיחה כי השיטה בה נהגו זמן רב, מסוכנת או אינה יעילה. עוד טענו כי על פי התמונות שהביאה התובעת כהוכחה, לא ניתן ללמוד דבר, וכי התמונות אינן משקפות כלל את האזור במחסן בו נפלה לכאורה. עם זאת, הסכים המפעל לפצותה בגין הנזק בסכום של 10,000 שקלים.
לאור הפער הגדול בין הצדדים בעניין הנכות הרפואית, כאשר מומחה מטעם המפעל קבע נכות בשיעור של 5% בלבד, מינה בית המשפט מומחית מטעמו, אשר קבעה, כי התובעת זכאית לנכות בשיעור 10%. אולם אף ציינה בחוות דעתה, כי נכותה הזמנית של התובעת הייתה בשיעור של 100% עובר לתאונה ולמשך שלושה חודשים, ובשיעור של 30% למשך חצי שנה מיום התאונה. עוד הוסיפה המומחית כי התובעת מוגבלת בעבודה פיזית.
בית המשפט: נפילת משטח עץ אינו סיכון סביר
לאחר שמיעת עדויות המומחים ובחינת העובדות, קיבלה השופטת את עתירת התובעת. בנימוקיה להחלטתה, ציינה השופטת כי אמנם לא היו עדים לנפילתה, אך היא מקבלת את גרסתה ואת עדותו של מנהל המחסן אשר מצא את העובדת כשהיא על הרצפה ומשטח העץ שעון על גופה.
כמו כן, קבעה השופטת כי המפעל אכן התרשל כלפי התובעת ולא סיפק סביבת עבודה בטוחה לעובדיו, וכן ציינה כי נפילת משטח עץ איננו סיכון סביר שעובד אמור לצפות אותו או לצפות לו.
יש לך שאלות?
פורום תאונת עבודה
פורום תביעת ביטוח
פורום אובדן כושר עבודה
השופטת אף לא הטילה על התובעת אשם תורם, מאחר והיא פעלה לפי נהלי העבודה שהיו נהוגים במקום, ואף לא הוכחשו על ידי המפעל.
לאור כל זאת, הטילה השופטת על המפעל את מלוא האחריות וקבעה כי פעל ברשלנות. לפיכך, חייבה אותו בתשלום פיצויים לתובעת בסך 186,032 שקלים, המורכב מפיצויים בגין: נזק לא ממוני, הפסד הכנסות בעבר, גריעה מכוש השתכרו ועזרת הזולת. כמו כן, קבעה השופטת אחוזי נכות צמיתה לתובעת בשיעור של 10% והטילה על המפעל לשלם את הוצאותיה המשפטיות.
