מסורב גט, הנו מי שבית דין רבני קבע בהחלטתו כי עליו (או עליה) להתגרש בגט פיטורין וסרב לציית. כלי העבודה לטיפול במסורבי גט מעוגן ברוב כבוד והדר בחוק בתי דין רבניים.

בחוק נקבע כי כאשר איש או אישה מסרבים לציית לפסיקה המחייבת במתן ו/או בקבלתו של הגט המיוחל, ניתן לכפות על המסרב או המסרבת לציות באמצעות דרכים שונות כמו למשל:

צו הגבלה הכולל איסור לצאת מן הארץ, בנוסף, למנוע החזקת דרכון
מניעה מלהחזיק ברישיון נהיגה
מניעה מלהיבחר למשרה ממשלתית
מניעה מלעסוק במקצוע המוסדר ברישוי או היתר
מניעה מלהחזיק בחשבונות בנק
בנוסף, ישנן הגבלות מיוחדות נוספות בזכויות אסיר/עציר שהנו סרבן גט
תופעת סרבנות הגט והעגינות הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כאחת מן הדילמות הקשות והכאובות בענייני המעמד האישי בין בני-זוג יהודים (בבג"ץ 6751/04).

מספר העגונות בישראל הוא מועט יחסית, יחד עם זאת יאמר שלכל עגונה סיפור טרגי קורע לב קשה. כל מקרה מקבץ בתוכו עולם ומלואו.

מהי עגונה?

עגונה – מצב המציין את מעמדה ההלכתי של אישה שבעלה "נעלם" ואין ידועים גורלו (חי או מת). במצב שכזה אסורה האישה להינשא לאחר. כיום ישנה הרחבה לנושא עגונה כמו למשל מצב בו מי מבני הזוג נמצאים בזיקה לנישואין קודמים שלא ממומשים בפועל. לרבות, מקרה שאחד מבני הזוג לקה במחלה קשה המונעת ממנו להתגרש.

העגונה המפורסמת בישראל היא הגב' תמר (תמי) ארד, אשר נותרה עגונה משנת 1986 ועד היום, על אף הערכות די מבוססות שבעלה, הנווט רון ארד אכן אינו בין החיים.

בית המשפט בחר לשגר לציבור מסר ברור דרך הפסיקה כי בית המשפט "יטפל" במכביד על הליך קבלת הגט בדרך שווה בין המינים. פסק הדין של השופטת סיון ובתי הדין הרבניים חרטו על דגלם מלחמה בגברים ו/או בנשים המעגנים את בן/בת הזוג. יש לברך על כך ובייחוד לאור העובדה כי הפסיקה מראה דין שווה לכולם ללא קשר אם מדובר בבעל או באישה אלא במעוול/מעוולת.

הדין האישי אינו שוויוני בין הגבר והאישה. גבר יכול לעשות כאוות נפשו כמו ליצור זוגיות חדשה ואף להביא ילדים לאוויר העולם. אם האישה תעשה כן, היא תגרום לילד שייוולד, להיות ממזר, האסור לבוא בקהל ישראל תשע דורות, הילוד לא יוכל להינשא ליהודיה למשך הדורות קדימה.

ולסיום בעניינו, יפים דבריה של כב' השופטת עדנה ארבל:

"תופעות סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד: חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא. זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה… בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים את עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה- להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית".


(בג"צ 2123/08 גבריאל אבקסיס נ' יפה כהן אבקסיס)