המושג "מגשר מטעם בית המשפט" הוא בעייתי מעיקרו. הגישור הוא הליך וולונטארי בו ממנים צדדים לסכסוך מגשר, בפניו מתנהל הליך הגישור. בית המשפט (ובמקרה זה בית הדין לעבודה) מפנה צדדים לסכסוכים המובאים בפניו למגשר לפגישת מהו"ת- היא פגישה ראשונית בה מבררים אם ניתן לסיים את הסכסוך בהליך גישור (נושא המהו"ת מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי- לגבי רוב בתי המשפט). הצדדים אינם חייבים לנהל את ההליך בדרך זו.
ככל שהצדדים מוכנים להמשיך בגישור- הרי ההליך הוא "שלהם" והמגשר הוא מטעמם ולא מטעם בית המשפט. גם במהלך ההליך רשאי כל אחד מהצדדים להודיע ללא חובת נימוק, שאין הוא מעוניין בהמשך ההליך אלא שבמקרים רבים רצוי לנסות ולסיימו בגישור.
במקרה שתיארת, עמיר, מתוארת התנהלות תמוהה של מגשר. ואכן- היה על המגשר לכבד את זכותכם להפסיק את הליך הגישור- וכך עשה. ייאמר, שאין מקומו של מגשר יכירנו באולם בית המשפט- ולו מחמת החיסיון החל בדין על הליך הגישור- והדבר עושה את ההתנהלות המתוארת על ידך תמוהה עוד יותר.
מסתבר- שמבחינתך נעשה הצדק בסופו של יום וטוב שכך. ככל שברצונך להלין על התנהלות המגשר- הרי שאם בישיבת מהו"ת מדובר, ניתן להתלונן בפני הממונה על הליכי המהו"ת בהנהלת בתי המשפט. אם מדובר במגשר אליו הופניתם על ידי בית הדין לעבודה שלא במסגרת מהו"ת- נראה לי שניתן לפנות במכתב תלונה לנשיא/ת בית הדין האזורי לעבודה בו נשמע התיק שלכם. ככל שבהמשך יוקנה בדין ללשכת המגשרים בישראל מעמד דומה לזה של לשכת עורכי הדין- תהיה לכל אזרח כתובת יחידה וברורה להפניית תלונה מעין זו.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר