במסגרת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק מחוייבים המעסיקים להפריש גם כנגד פיצויי פיטורים.
להבנתי הפרשות אלו הן חובה ואין להתנות עליהן גם בהסכמת העובד והמעביד.
האם למעשה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מוחל על כל העובדים (שצו ההרחבה חל עליהם) ביחס לסכומים שמופרשים כנגד פיצויי פיטורים על פי הצו?
בפרט האם בפועל נוצר מצב בו אסור למעביד ולעובד להסכים ביניהם כי כל פיצויי הפיטורים (חודש לכל שנת עבודה) ישולמו רק בתום ההעסקה בתנאים הרגילים המזכים בפיצויי פיטורים?
אכן, חלה החובה על המעסיק להפריש בגין תגמולים ופיצויים, ובמידה והעובד מתפטר או מפוטר יהיה זכאי הוא לתשלום פיצויי הפיטורים.
אך אדגיש, היה והעובד מתפטר, לא יהיה זכאי הוא להשלמת פיצויי הפיטורים, אלא רק למה שנצבר בקופה.
לחצ/י למידע על מנהל הפורום: עודד פרץ ושות`, משרד עורכי דין 055-4532759
לא בטוח שהבנתי עד הסוף::
האם המשמעות הצו היא שביחס לסכומים הנכללים בהסכם הקיבוצי, כיום אין כל אפשרות חוקית להסכמה משותפת של העובד והמעביד על תשלום פיצויי פיטורים רק על פי חישוב של חודש עבודה אחרון כפול שנות העבודה בהתאם לחוק פיצויי פיטורים?
כלומר הצו כופה קוגנטית על הצדדים את סעיף 14 (בכפוף לאחוזים בכל שנה ולתקרה השכר הממוצע במשק)?
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
