תאונת אופניים וכליאת שווא

ביום כיפור האחרון, בני בן ה - 8 יצא לרכוב על אופניו יחד עם שאר עם ישראל.
בני נסע בירידה אשר בדיוק בסופה, כשהוא בולם את עצמו, ירדה לכביש אישה באזור גיל ה - 65 ונפגעה. האשה נפלה וגם בני. את האישה ליוו הוריה המבוגרים באיזור גיל ה -80. בעת הנפילה, בעוד בני קם על רגליו ומבקש אלפי סליחות, נשמעה האשה צועקת שהיא חבולה וסובלת משברים ורוצה פיצויים. באותה שנייה, אמה של הנפגעת אחזה את בני בחוזקה ומרגע זה החזיקה בו כבן ערובה ולא הסכימה לשחררו עד שיגיעו הוריו. גם העוברים והשבים שביקשו לשחרר את הילד לא נענו ולמרות תחנונים רבים, המשפחה לא הסכימה לשחרר את בני הבוכה והמבוהל והמתחנן שיעזבו את ידו ויפסיקו להכאיב. בינתיים הבת הנפגעת נכנסה למוקד רפואי שבקרבת מקום ויצאה כשם שנכנסה, ללא צורך בטיפול רפואי, אך הוריה עדיין לא הסכימו לשחרר את בני המפוחד. אחד המתקהלים פנה אל בני ושאל למס' הטלפון של ההורים ומייד יצר עימי קשר. כמובן שבעיצומו של הצום רצתי למקום וכשהגעתי
שמחתי לגלות כי אמא של החבר של בני שהיה עימו, חילצה את הילד וגם לכך נדרשה ממנה תחבולה. כשניגשתי בסערה לבדוק מה היה דחוף להזעיק אותי, פגשתי באשה שנפגעה מהאופניים, עומדת על שתי רגליה, הולכת ומתפקדת נהדר ומתלוננת על פגיעה. מייד חילצתי את אופניו של בני מידי האם הישישה ובתוך שניות בעלה חסם אותי בגופו, איים להרביץ לי ולא נתן לי לזוז למרות שנתתי את שמי וכתובתי. המשפחה המוזרה נאחזה בי בעוד הבת הפצועה מנסה להתקשר למשטרה. באין מענה מהמשטרה, שחררו אותי. את כל הסיטואציה המאיימת הזאת, נאלץ לראות בני מה שהוסיף על הטראומה שלו.
שאלתי היא האם יש להם עילה לתבוע אותי ומנגד האם יש לי עילה לתבוע אותם על התנהגותם ומעשיהם. תודה

שלום רב,
על פניו ובהתאם לנסיבות המתוארות בשאלתך נראה כי קיימת לך עילת תביעה בגין תקיפה והדבר צריך להיות ממוצה באפיק הפלילי קרי, באמצעות תלונה למשטרה שתחקור ותחליט בעניין בהתאם. לגבי תביעה באפיק האזרחי הרי שהדבר, לטעמי, רלוונטי רק במידה ונותרו אצל בנך נזקים מוכחים כתוצאה מהמקרה, כגון: נזק נפשי וסימפטומים אחרים ונוספים שהינם פוטנציאלים להופעה במקרה זה.
בברכה,
עו"ד אילן זריהן