בדיקת כושר עבודה של נכה לפי חוק הנכים בוועדת כושר עבודה עליונה בבית לוינשטיין ברעננה. ניתן "צו עשה" הקובע כי נכה יבדק לעיניין הכושר העבודה שלו , אם הוא נכה צה"ל אז לפי נכויות של נכה צה"ל. הצו קובע כי לא צריך להביא בחשבון נכויות אחרות שרשומות בביטוח הלאומי למשל. העיניין הוא לקבוע את גרימת אובדן כושר העבודה לפי הנכות של הנכה כשהיה צעיר והיה בשירות צבאי ולא היו לא נכויות בביטוח לאומי. ולפי מצב זה צריך אגף השיקום לשלם על אובדן הכושר לעבודה. עכשיו נכה ניגש לועדת כושר עבודה עליונה בבית לוינשטיין ברעננה ושם קבע רופא שידע על הצו (והתעלם מהצו) כי נכויות אחרות הם הגורמות לאבדן כושר העבודה של הנכה ולא הנכות שבמשרד הבטחון אשר משקלה זניח מאד ונקבע רק ל-10% אובדן כושר תיפקודי. הצו ניתן ע"י בית משפט שלום בחיפה. אותו רופא הפר את הצו בגלל שבדק לפי נכויות אחרות. המשפט בחיפה מתנהל נד קצין התגמולים והצו ניתן לכל מי שידו נוגעת בעיניין כולל יועצי ועדה רפואית בבית לוינשטיין ברעננה- כך אני מבין- והם אני מבין נכון? כי גם ככה הוצא הצו כלפיהם. עכשיו אם במשפט עד עכשיו היה קצין תגמולים משיב במשפט והנכה היה מערער- מה יקרה אם הנכה רוצה להגיש בקשה לביזיון בית משפט נגד אותו רופא יועץ. מי המשיב או המשיבים פה בבקשה לביזיון בית משפט? האם רק הרופא בעצמו בלבד או גם הרופא וגם קצין התגמולים? אני מבין שאת הבקשה לביזיון צריך להגיש בשלום בחיפה ולא ברעננה כי הצו הוצא בחיפה- האם אני צודק? כל עו"ד שמוכן להיות איתי בקשר ולסייע בתשלום לא גדול יכול לכתוב לי פה בפורום. תודה רבה מראש.
אני לא משוכנעת שהפרשנות שנתת לההנחיה לוועדת כושר תעסוקה היא מדוייקת. סביר יותר שההנחיה היא לבדוק מה ההשפעה של הנכות המוכרת על המסוגלות לעבודה, מתוך מצבך הכללי, ואם הוועדה קבעה את ה"נתח" של הנכות המוכרת בחוסר המסוגלות לעבודה היא לכאורה קיימה את ההנחיה. כל זה נאמר כמובן בזהירות רבה כיון שלא כל הפרטים מוכרים לי.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
תמר סיון משרד עו"ד
055-4532758
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
על כל ענף נכות מסויים לוקחים את הנכויות של אותו ענף ולפיו קובעים בכמה
ירד כושר העבודה של הנכה.
זה העיניין שעורכי דין של נכי צה"ל לא בקיאים בענף של עורכי דין בנכות כללית בביטוח הלאומי או בנכות עבודה בביטוח הלאומי.
סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי קובע זכאויות שונות ומתן כפל גימלה על פי חוק
אם הנכויות לא ממאורע אחד.
הנה אני נותן לכם פסקי דין הבאים:
מאיר שאול נגד המוסד לביטוח לאומי בית דין אזורי לעבודה נצרת בל 2450/04 מיום 13/03/2006 ומיום 16/05/2006 וכן יעל ריבק נגד הביטוח הלאומי בבית דין אזורי לעבודה בתל אביב שופטת שרה מאירי בתיק ב"ל 2234/01 ואחר כך בבית הדין הארצי בירושלים בעב"ל 170/03 בו התקבל העירעור של יעל ריבק.
האי מייל שלי הוא:
פסקי הדין האלו פורסמו בפורומים של נכי צה"ל.
תודה רבה מראש.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
תמר סיון משרד עו"ד
055-4532758
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
אם מדובר בחיילת בשירות חובה והתביעה הוגשה בתוך שנה מהשחרור - התשלום יהיה ממועד השחרור. אם מדובר בחייל בקבע שהגיש התביעה בתוך שנה מהחבלה, הזכויות יהיו מיום החבלה. בכל מקרה אחר - ממועד התביעה. ...
המשך תשובה