שלום יש לי בן זוג כעשר שנים, אנחנו לא חיים ביחד. לבן זוגי יש דירה שרכש במהלך הקשר שלנו אני מתגורר בעיר אחרת בשכירות. כך בחרנו לחיות את חיינו, ביחד אך במגורים נפרדים מטעמי נוחות. אנחנו נפגשים הרבה במהלך השבוע, אני שוהה אצלו בעיקר, אני מבלה ממש כמעט את כל היום אצלו, עושים קניות יחד, יש לנו חברים משותפים, כל ההתנהלות שלנו היומיומית היא משותפת, סידורים, טיולים. אנחנו לא ידועים בציבור לפי ההגדרה היבשה כראה - כי אני לא ישן בדירתו, אבל כן אפשר להגיד שאנחנו חולקים משק בית משותף, כי אני חי אצלו חצי מהשבוע, אוכלים יחד, מבשלים ביחד וכו'. השאלה היא - מה מעמדנו? האם יש צורך למסד את הקשר באמצעות חתונה בחו"ל או באמצעות הצהרה כלשהי או אצל עורך דין? אנחנו כבר באמצע החיים, ומתחילים לחשוב על העתיד, מה יקרה אם לא יכירו בנו? מה אם אחד מאיתנו יחלה והשני ירצה להחליט עבורו לגבי טיפול? האם לא יכול להיות מצב שמשפחה (שדי מנוכרת) פתאום תתערב לנו בחיים ותפעיל סמכות על אחד מאיתנו? אין לנו עניין אחד ברכושו של השני כל עוד אנחנו בחיים, הדבר היחיד שחשוב לנו זה שאם חלילה הוא או אני נלך לעולמנו, שהשני ירש את הרכוש. מה עושים במצב כזה? האם צוואה? הם מספיקה הצהרה כידועים בציבור - והאם בכלל במעדמנו כמו שכתבתי אנחנו יכולים להיחשב לכאלה? תודה על כל התשובות שאת מספקת כאן במקצועיות רבה ובעיקר בחביבות ובנעימות! ישר כח
הי ותודה על המחמאה.
השאלה שלכן מצויינת, והתשובה היא פשוטה: הסכם שקובע שאתם ידועים בציבור לכל דבר ועניין חוץ מצבירת רכוש שהיא נפרדת. זה אומר שאם חלילה תיפרדו, לא תוכלו לתבוע שום דבר אחד מהשני. אבל אם תישארו יחד עד פטירת הראשון שביניכם, כן תוכלו לרשץ אחד את השני כידועים בציבור (עדיף להשאיר צוואה) וגם לקבל את הפנסיה האחד של השני.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת ליאור דיין זקר
055-4319748
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
שלום רב,
ראשית,
חשוב לתקן הנחה שעולה מהשאלה: העובדה שאינכם מתגוררים דרך קבע תחת אותה קורת גג, ואף מחזיקים בשתי דירות נפרדות, אינה שוללת כשלעצמה אפשרות שתוכרו כידועים בציבור.
המעמד של “ידועים בציבור” אינו נקבע לפי מבחן טכני אחד של כתובת משותפת או מספר הלילות שבהם ישנים יחד. ככלל, בוחנים את מערכת היחסים בכללותה – האם מדובר בקשר זו
גי יציב ומחייב והאם מתקיימים מאפיינים של חיי משפחה ומשק בית משותף, בהתאם לנסיבות החיים של בני הזוג.
לכן, קשר של כעשר שנים, בילוי משותף של חלק ניכר מהשבוע, קניות ובישול יחד, סידורים משותפים, חברים משותפים, טיולים והתנהלות זוגית יומיומית משמעותית – בהחלט עשויים להיות נתונים רלוונטיים. גם הבחירה המודעת לקיים זוגיות בשני בתים, מטעמי נוחות ואורח חיים, אינה בהכרח שוללת הכרה. עם זאת, ההכרעה היא תמיד עובדתית ותלויה במכלול הנסיבות והראיות, ולכן לא הייתי ממליצה לבנות את תכנון העתיד שלכם רק על האפשרות שבבוא היום תוכרו כידועים בציבור.
למעשה, מהתיאור שלך עולה שהמטרה שלכם אינה לקבל זכויות ברכוש זה של זה במהלך החיים, אלא להסדיר שתי סוגיות אחרות וחשובות מאוד: מה קורה במקרה של פטירה, ומי יוכל לפעול ולקבל החלטות במקרה שאחד מכם לא יהיה מסוגל לעשות זאת בעצמו.
לעניין הירושה – הייתי ממליצה בחום לכל אחד מכם לערוך צוואה מסודרת, שבה ייקבע במפורש מה בן הזוג האחר יורש. אין סיבה להשאיר נושא חשוב כל כך לשאלה עתידית האם התקיימו או לא התקיימו התנאים להכרה כידועים בציבור לצורכי ירושה. צוואה טובה וברורה מצמצמת מאוד את חוסר הוודאות ואת האפשרות למחלוקת עם בני משפחה לאחר הפטי
רה.
לעניין מצב של מחלה, תאונה או אובדן יכולת לקבל החלטות – צוואה אינה נותנת מענה, משום שהיא נכנסת לתמונה לאחר הפטירה. לצורך תקופת החיים הכלי שכדאי לבחון הוא ייפוי כוח מתמשך, שבאמצעותו כל אחד מכם יכול לקבוע מראש מי יהיה מוסמך לפעול בענייניו, ובאילו עניינים, אם בעתיד לא יוכל לקבל או לבצע החלטות בעצמו. ניתן להסדיר במסגרתו, בהתאם לצורך ולהוראות הדין, עניינים אישיים, רפואיים ורכושיים.
במקרה שלכם הייתי שוקלת גם הסכם זוגיות/חיים משותפים. דווקא משום שאתם מעוניינים מצד אחד להכיר בזוגיות ולתכנן יחד את העתיד, ומצד שני לשמור על הפרדה רכושית בחייכם, הסכם יכול להבהיר היטב את כוונת הצדדים ולמנוע טענות ומחלוקות בעתיד, לרבות ביחס לדירה שנרכשה על ידי בן הזוג במהלך הקשר.
כלומר, אין הכרח להתחתן רק כדי להשיג את המטרות שתיארתם. נישואין הם כמובן אפשרות, אך אם אינכם מעוניינים בהם כשלעצמם, ניתן לבנות מעטפת משפטית מתאימה גם ללא נישואין.
במצב שתיארת הייתי ממליצה לא להסתפק ב”הצהרה שאנחנו ידועים בציבור”, אלא להסדיר באופן מסודר שלושה דברים: צוואות הדדיות או צוואות מתואמות בהתאם לרצונכם; ייפויי כוח מתמשכים; והסכם זוגיות שמבהיר את ההפרדה הרכושית ואת אופי החיים המשותפים שלכם.
כך אינכם תלויים בשאלה כיצד גוף מסוים או בית משפט יסווג את מערכת היחסים שלכם בעוד שנים, ובעיקר מצמצמים משמעותית את האפשרות שבשעת משבר תתעורר מחלוקת עם בני משפחה לגבי רצונכם.
לאור משך הקשר והמבנה המיוחד שבחרתם לחייכם, כדאי לבצע את ההסדרה אצל עו”ד העוסק בדיני מש
פחה, ירושה וייפוי כוח מתמשך, ולוודא שהמסמכים השונים מתיישבים זה עם זה ומשקפים במדויק את רצונכם.
בהצלחה והרבה בריאות ושנים טובות יחד.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד ומגשרת ליאור דיין זקר
055-4319748
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
העובדה שלא בוצע הליך אימוץ אינה בהכרח אומרת שאין לך כל אפשרות לקבל הכרה משפטית בקשר עם הילדה. במקרים שבהם אדם גידל ילד כהורה בפועל במשך שנים, עשויות להתעורר שאלות של הכרה בהורות או של שמירת קשר, תוך...
המשך תשובה
