שלום רב, בן התשע שלי, מסרב לישון אצל הגרוש (כבר תקופה ארוכה שאני משכנעת את הילד לצאת אל האב ואף מתווכחת אתו). הילד מתלונן על מרחק נסיעה ארוך לביה"ס בבוקר-כארבעים דקות, על הקימה המוקדמת ועל שעמום. האב גר בעיר אחרת ואין לילד חברים בסביבה שלו. הילד לא מסרב לפגוש את האב, אך עומד על כך שלא מוכן לישון אצלו יותר. המצב מאוד מתסכל מכיוון שככל שאני עומדת על כך שהסדרי הראיה יקוימו, הילד נהיה יותר ויותר אנטי ויותר כעוד ומתוסכל. ניסיתי לשתף את האב בעניין, אך הוא מתנער מאחריות ומאשים אותי. אני אובדת עצות. מה ניתן לעשות? המצב לא מטיב עם הילד. במידה ואפנה בבקשה לשינוי ההסדרים, האם ישמעו את הילד?
היי
בית המשפט פחות יישמע לרצונו של ילד בן 9.
אני ממליצה לפנות לגורם מקצועי, זה יכול להיות יועצת בית הספר זה יכול להיות גורם פרטי כמו פסיכולוגית ילדים , שתישמע את כל הסיפור ותייעץ.
שאלה - מגיע יום לינה...והילד לא רוצה ללכת לשיטתך...אז מה קורה בפועל שהאב מגיע לקחת אותו?
עו"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
כשמגיע יום הלינה, הילד מתוח ועצבני כבר בערב לפני. שעה לפני שהגרוש מגיע מתחילים ויכוחים כשבסופו של דבר, הילד הולך אליו ולן אצלו מחוסר ברירה.
ניסיתי להציע לילד לשוחח עם פסיכולג ילדים, אמרתי לו הוא יוכל לתת לו כלים ורעיונות וזה רק יוכל לעזור לו, אך הוא מסרב בתוקף ואומר שאם זה לא יעזור למנוע לינה, אז אין לו מה ללכת לפסיכולוג.
האם בתי המשפט כה אטומים לרגשות הילדים? מדובר בילד בן 9, מאוד חכם ובוגר לגילו.
שוב אני חוזרת, הילד לא מסרב לפגוש אותו, העניין הבעייתי מבחינת הילד זו הלינה אצל האב, אשר גר בעיר אחרת ( כארבעים דקות נסיעה בבוקר)
האב, לא קשוב לרגשותיו והילד לא מסוגל לדבר איתו בפתיחות ובנינוחות.
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
המשך,
אין כאן עניין של אטימות בתי המשפט.
כל עוד הילד הולך בסוף...חשיבות הסדרי הראייה גוברת על תחושת הילד שאין לדעת ממה היא נובעת....
יכול להיות שהילד אפילו מרגיש אותך, בעקיפים, לא משהו ישיר שאת משדרת לו אי-נוחות שמתורגמת אצלו לאי-רצון ללכת לאביו.
עו"ד מיכל זלינגר
שאלו את מנהל/ת הפורום:
עו"ד מיכל זלינגר - משרד עורכי דין
053-9428459
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
היי ראשית, בכדי לתת מענה מדויק אדרש לראות את ההחלטה או ההסכם. שנית, הוריך אינם צד להסכם. אי אפשר לחייב אותם לכלום. לכן, את מוזמנת לשיחת ייעוץ אני אביט בהסכם או ההחלטה ואוכל לתת לכם ייעוץ מעמיק יותר...
המשך תשובה