שוב יודגש כי גם אם בית המשפט קצב לזכאי למזונות סך הנמוך מהסך שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה ( או בית הדין הדתי) הרי שההפרש שבין הסך שפסק בית המשפט לענייני משפחה לבין הסך שהוקצב לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל אינו בר הפטר והחייב ימצא עצמו מתמודד עם פירעון היתרה גם לאחר שהופטר מחובותיו . האם יש פסיקה בעליון?? שם נכתב במפורש שלא ניתן לתבוע את ההפרש מפסק דין מזונות המקורי שניתן לבין קציבת המזונות ששילם החייב במחוזי. אנסה להסביר את שאלתי .....בהסכם המזונות נפסק 3000 שח. שאותם שילם האב מידיי חודש בחודשו. בתום לב נקלע האב לפש"ר ולא יכל לשלם את כל הסכום שנפסק ובית משפט אזרחי פסק שישלם בכל חודש 2000 שח מזונות. האם כאשר יוצא מפש"ר יכולה הגרושה לתבוע את 1000 שח הנותרים שלא שולמו מיום שנכנס לפש"ר???
שלומית שלום
אינני יודע אם יש פסיקה בעליון על השאלה הזו. ההיגיון אומר שצו בית המשפט המחוזי הינו מחייב לתקופת הפשר כך שלא ייצברו לחובת החייב הפרשים עמם יצטרך להתמודד לאחר ההפטר. גם כך חוב מזונות איננו מופטר.
בהצלחה.
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
