חוק חדש לאיסוף נתוני נוסעים - האם כפוף לתקנת השבים?

יש חוק שממש בימים אלו עבר בקריאה שלישית, והמטרה שלו היא לעמוד בתנאי התקינה הבינלאומיים של חברות התעופה למלחמה בטרור ובפשיעה חמורה. או במילים פשוטות - לעמוד בתנאים אל ארה"ב לפטור מוויזה. קראתי בעיון את הנוסח הסופי של החוק, כפי שהתפרסם בוועדת חוץ וביטחון, ואני חייב להביע תמיהה שאין בלשון החוק ולו מילה אחת שמתייחסת לסייגים של "חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים". החוק מפרט אומנם שורה ארוכה של פשעים חמורים, שניתן לעדכן את "מאגר המידע" החדש במידע מתוך המרשם הפלילי, אבל כאמור - ללא שום התייחסות לתקנת השבים! האם זה עד כדי כך מובן מאליו שהחוק החדש כפוף לסייגים אלו? או שמע הממשלה עשתה כאן מחטף ודרסה ב"רגל גסה" את אחד מהעקרונות החשובים והערכיים בדיני העונשין?? התייחסתי לכך בעבר, כשרק התחילו לדון בחוקים, ואני מזכיר לאנשים את חומרת העניין - נכון להיום (לפני החוק החדש), המדינה רשאית לשתף קונסוליות זרות במידע מתוך המרשם הפלילי רק עבור עבירות שטרם התיישנו, ובחלק מאד מוגדר מהמקרים - רק עד תום תקופת המחיקה. וכן, כולל גם ארה"ב (עם כל הכבוד...), וכן, כולל גם פשעים חמורים (כי תקופות ההתיישנות והמחיקה שלהן כבר מגולמות בהתאם לחומרת העבירה). אז מה הדין לגבי החוק המכונה "סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה"? כפוף לתקנת השבים או דורס אותה?! מודה שאין לי השכלה משפטית, אבל העדר כל התייחסות ל-"תקנת השבים" מעלה חששות. איפה הארגונים שאמונים על זכויות האזרח? איפה משטרת ישראל שאמונה על המרשם הפלילי? מרגיש לי קצת כאילו נרדמו בשמירה.

עידו שלום, אתה צודק שאנשים אינם מודעים לחוק (החדש) הזה ולהשלכות שלו. עם זאת, החוק החדש משנה, מעט, את המצב המשפטי הקיים כאשר הוא נותן נגישות טובה יותר לרשויות זרות למידע פלילי בנוגע לתיקי משטרה פתוחים ולהרשעות של אזרחים, שפנו אליהן בבקשות לקבלת ויזות/אישורי עבודה/דרכונים (או גרין קארד) וזאת בדרך של קבלת המידע, בדרך מהירה, לאחר הגשת שאילתא למרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים שהוקם ברשות המסים וגם מאפשר למסור מידע על הרשעות (ותיקים פתוחים) עד תום תקופת המחיקה (במקום עד תום תקופת ההתיישנות). למיטב הבנתי, החוק, למעשה, מיישם את הוראות סעיף 15(ג)(1) לחוק המידע הפלילי הקובע כי המשטרה רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי (למעט בנוגע לפרטי רישום שנמחקו) לרשות זרה, שהמדינה התחייבה למסור לה מידע במסגרת אמנה או הסכם. אני מניח שעם ארה״ב יש לנו הסכם ושעם מדינות אירופה יש לנו אמנה. לכן, המשטרה יכלה למסור את המידע הזה אף ללא חקיקת חוק מיוחד, אלא שכנראה רצו להסדיר, בירוקרטית, מעשית, ומבחינת הפרטיות, את אופן מסירת המידע. מבחינת תוכן המידע, יש כאן צמצום מסויים לעומת חוק המידע הפלילי, כאשר אין מדובר על מסירת מידע בנוגע לכל תיק/הרשעה, אלא רק בנוגע לתיקים ולהרשעות עבירות המפורטות בתוספת החמישית לחוק (חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, התשפ״ג). לדוגמא: עבירות אלימות במשפחה, עבירות סמים (למעט החזקה לצריכה עצמית), עבירות מין, עבירות מרמה, עבירות רכוש חמורות (דרישת נכס באיומים, שוד וכד׳) ועוד. עד היום, מי שהיה לו תיק פתוח או הרשעה בעבירה כלשהי ורצה להוציא, למשל, ויזה לארה״ב, יכל לקחת הימור, לציין שאין לו שום הסתבכות משטרתית, ובמידה שהיה עולה בגורל (אולי אחד ל-20 או 30) ומתבקש לאשר למשטרת ישראל להעביר מידע לשגרירות, פשוט היה מפסיק את התהליך עד שהתיק היה נסגר או מתיישן. כיום, מכיוון שלשגרירות יש גישה ישירה למידע הזה, מי שישקר-לא רק שיסורב או יסורב לעליה לטיסה (וזה יכול לקרות בשדה התעופה או שעות לפני הטיסה, לאחר שעשה צ׳ק אין), אלא גם יקבל סירוב כניסה לארה״ב לכל חייו. בשורה התחתונה, החוק החדש משפר מעט את מצבם של אלה שיש להם תיק פתוח או הורשעו בעבירות קלות, יחסית, שאינן נכללות ברשימה שקבועה בחוק אך מרע מצבם של אלה שיש להם הרשעה בעבירות אלימות במשפחה, סמים ועוד, במידה שלא חלפה תקופת המחיקה של ההרשעה שלהם. מצד שלישי... חוק המידע הפלילי קיצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה למי שיש לו הרשעה אחת בלבד (ולא נדון לעבודות שירות ומעלה) מ-17 שנים ל-8-10 שנים, כך שהמצב של אדם כזה לא ממש השתנה לרעה בעקבות חוק איסוף נתוני נוסעים...

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל באיער - משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

תודה על התשובה המפורטת גיל, אבל לא בטוח שהבנתי אותה עד הסוף. ומה עם אלה שכן הורשעו בעבירות חמורות? לפי הסטנדרט האמריקאי - התיישנות רק בגלגול הבא. לפי חוק המרשם הפלילי - אפילו להם יש זכות להתיישנות ושיקום - בהתאם לחומרת העבירה, וקריטריונים נוספים. אז איזה עיקרון גובר - הסטנדרט האמריקאי? או סייגי אותו חוק ישראלי שאף אחד אפילו לא הזכיר?

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל באיער - משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר

היי עידו, אני מתנצל. עברתי שוב על החוק החדש ותיקנתי את תשובתי הקודמת. מוזמן לקרוא אותה ובמידה שיהיו לך שאלות, מוזמן לשאול.

שאלו את מנהל/ת הפורום:

גיל באיער - משרד עורכי דין

053-9428974

המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר