נים 2 - עזריאלי ראשונים (מגדל עסקים) - קומה 8 , ראשון לציון (אזור המרכז)
מנהלת ובעלת המשרד - עו"ד חיה לזר נוטקין, היא נוטריון ומגשרת, מעל 20 שנות ניסיון בדיני משפחה. בעלת תואר שני במשפטים.
משרד עו"ד חיה לזר נוטקין, נוטריון וגישור - עוסק בתחום דיני משפחה: גירושין, גישור, צוואות וירושות.
המשרד ממוקם במגדל העסקים בעזריאלי ראשונים וצמוד לתחנת הרכבת.
עו"ד ונוטריון חיה לזר נוטקין בעלת ותק של מעל 20 שנים. סיימה את לימודי התואר השני במשפטים באוניברסיטת בר אילן ומנהלת את התיקים במשרדה עם מיומנות רבה, ניסיון ומקצועיות.
עו"ד לזר נוטקין היא מגשרת מוסמכת עם ניסיון רב בהליכי גישור. נוכח הניסיון הרב שצברה, היא יודעת לתת פתרונות למצבים מורכבים ומביאה את הצדדים להסכמות המקובלות על שני הצדדים גם יחד. עבורה, הלקוח הוא לא רק "עוד תיק."
הטיפול מתחיל בבניית דרך פעולה המתאימה ללקוח הספציפי - לא כל אסטרטגיה מתאימה לכל לקוח. לכן התיק מנוהל לאחר פגישה שבה מתקבל ייעוץ לגבי בניית טקטיקה מנצחת.
תחומי עיסוק:
חשוב לציין, כי למשרדה של עו"ד חיה יש היכרות מעמיקה עם נושאים אלה, לאורך שנים, ולא מדובר במשרד שמטפל ב"כל הבא ליד".
עו"ד חיה לזר נוטקין מעסיקה עו"ד שכירים המסייעים בטיפול השוטף בתיקים. למרות זאת, היא מקפידה על קשר טוב ואישי מול כל הלקוחות, מטפלת ואחראית על כל תיק ותיק המגיע למשרדה.
עו"ד חיה לזר נוטקין היא חברת קיבוץ בעצמה, בשל כך יש לה היכרות מעמיקה עם הפן של פירוק שיתוף וסכסוכי ירושה במשקים חקלאיים - נחלות, קיבוצים.
שפות: עברית, אנגלית
המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה מכל סוג ו/או חוות דעת, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם נקיטת כל הליך. כל הסתמכות על המידע המוצג כאן היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתקנון האתר
פניתי לחיה בעקבות מקרה מורכב שנגרר מספר שנים. חיה תיארה בפני את הזכויות שלי ואת המהלכים שהיא מתכננת לעשות ועמדה בכל מילה.
היא עורכת דין מנוסה שמכירה היטב את המערכת ויודעת בדיוק איך לשמור על הזכויות של לקוחותיה. תמיד הייתה זמינה, נתנה מענה אישי, הגיעה לדיונים והייתה מאוד מקצועית. לאורך כל התהליך הרגשתי שאני בידיים טובות. ממליץ מאוד על חיה לזר
תחום השירות: דיני משפחה, גישור ובוררות, מקרקעין נדל"ן
מהרגע הראשון שפניתי לעו"ד חיה, הרגשתי שאני בידיים טובות וכך היה עד סגירת התיק עם 100% הצלחה!
מקצועית, אכפתית וגישה אישית - אלו המילים שמאפיינות אותה וללא ספק כל מי שיפנה אליה ירגיש כך!
תחום השירות: דיני משפחה, גישור ובוררות, מקרקעין נדל"ן
לעו"ד חיה,
רציתי להודות לך על הייצוג שלי בתהליך הגירושין,
על הליווי הצמוד שלך בדרך המאתגרת והקשה שעברתי,
על כך שלא הרפת מהדרך בה האמנתי, על אף כל המכשולים הרבים שעלו,
ועד לסיום המוצלח שהוכיח שזו הייתה הדרך הנכונה בשבילי.
בהערכה אינסופית,
רויטל
תחום השירות: דיני משפחה, גישור ובוררות, גירושין, הסכם גירושין, גישור במשפחה
אני מודה לך על הליווי המקצועי, תוך מתן דגש לצעד הרגשי, היחס החם והאנושי, המסירות וההשקעה האינסופית.
תודה על העידוד בימים קשים, ההקשבה, ההתייחסות ברצינות רבה לכל שאלה ובעייה, תוך מתן מענה יעיל ומקצועי.
ותמיד בגישה רגועה ושלווה, גם אם לעיתים נדרשו אורך רוח וסלבנות רבה.
לאורך כל הדרך חיזקת והשרת תחושת ביטחון, והבאת לתוצאות מצוינות.
בהוקרה,
דוד ריימונד
תחום השירות: דיני משפחה, גישור ובוררות, מקרקעין נדל"ן
מאת: חיה לזר נוטקין - משרד עורכי דין , נוטריון, גישור
מאת: חיה לזר נוטקין - משרד עורכי דין , נוטריון, גישור
מאת: חיה לזר נוטקין - משרד עורכי דין , נוטריון, גישור
מאת: חיה לזר נוטקין - משרד עורכי דין , נוטריון, גישור
מאת: חיה לזר נוטקין - משרד עורכי דין , נוטריון, גישור
מאת: חיה לזר נוטקין - משרד עורכי דין , נוטריון, גישור
אני ובת זוגי לשעבר חיינו יחד 4 שנים בדירה שכורה . לפני חודשיים נפרדנו, והיא דורשת מחצית מהחסכונות שצברתי בתקופה הזו, בטענה שהיא הייתה ידועה בציבור שלי. אני טוען שמעולם לא הגדרנו את עצמנו כך, ושכל אחד ניהל את הכסף שלו בנפרד. האם אפשר להכריע בדיעבד שהיינו ידועים בציבור אחרי שהקשר הסתיים?
האם אנחנו ידועים בציבור
יש זוגות שעורכים הסכם וקובעים ממתי הם מגדירים עצמם כידועים בציבור. מרבית הזוגות לא קובעים ואז ההכרעה היא תמיד בדיעבד.
כדי שתבין את גודל הסיכון צריכים להבין כי גם היא מסתכנת שיאמרו שחצי ממה שהיא צברה הולך אליך כך שיבוצע איזון. צריכים להבין את הסיכון סיכוי ולפי זה להתנהל.
מוזמן כמובן לייעוץ מסודר במשרדי או לחילופין להמתין להליכים (שאולי יגיעו ואולי לעולם לא...).
חיה לזר נוטקין - עו"ד * מגשרת * נוטריון
דיני משפחה ו גירושין / אפוטרופסות ו ייפוי כוח מתמשך / צוואות ו עזבונות
הבן שלי בן שנתיים ושמונה חודשים, לא נשואים ולא גרנו יחד , התראינו כמה פעמים בשבוע. אחרי שנפרדנו, בת הזוג לשעבר שלי מסרבת לתת לי לפגוש אותו ואומרת שאין לי זכות כי לא הייתי באמת בן זוג. אני רשום כאבא בתעודת הלידה ושילמתי כל חודש לפי מה שסיכמנו בינינו. באיזה הליך אפשר לקבוע לי זמני שהות קבועים עם הבן?
צו להבטחת קשר ולאחר מכן תביעה לימי הורות
שלום רב.
העובדה כי הייתם בני זוג לא נשואים לא מעלה ולא מורידה.
גם הורה שהיה נניח בעבודה רוב הזמן, מורשה לעת פרידה להוכיח את הורותו ולהגיש צו להבטחת קשר אם יש מניעה של קשר או להגיש תביעה לקביעת ימי הורות שאז לאחר בחינה יבחנו מה הכי נכון לכם ולילד.
סביר שבגלל שלא הלנת אותו מעולם, כפי שעולה מדבריך, יהיה מדרג, ולא מיד לינה בביתך, אבל צריכים להתחיל מאיפה שהוא :-)
משכך, פנה לעו"ד שיוכל ללוות אותך בתביעה זו. בהצלחה
חיה לזר נוטקין - עו"ד * מגשרת * נוטריון
דיני משפחה ו גירושין / אפוטרופסות ו ייפוי כוח מתמשך / צוואות ו עזבונות
החלטתי יחד עם חבר טוב להביא ילד ולגדל אותו במשותף, בלי להיות זוג. אנחנו מתכננים לגור בשתי דירות סמוכות ולחלק את הזמן שווה בשווה. איזה הסכם כדאי לחתום לפני הלידה כדי שההורות המשותפת תהיה מוגנת משפטית? לשמחתי אני כבר בתחילת ההריון
הסכם הורות משותפת
הסכם הורות משותפת מסדיר את העניין ההורות שלכם על הילד/ה. שם מסדירים גם את תק' הלידה וגם אחריה, כמובן, שכן מרבית החיים זה אחרי הלידה :-)
מה שצריכים להבין כי ידרשו 2 הסכמים. האחד לתק' שעד הלידה והשני לאחריו, ורצוי לערוך ולחתום על שניהם מראש.
כמי שעוסקת בתחום שנים רבות ממליצה להגיע לעו"ד ולהבין את הטכניקה הנוהגת, המגבלות של החוק, ומה בכ"ז החוק מאפשר, והכי חשוב שיהיה בשעה טובה
חיה לזר נוטקין - עו"ד * מגשרת * נוטריון
דיני משפחה וגירושין / אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך / צוואות ועזבונות
בהסכם הלא רשמי שלנו נקבע שהבן, בן ארבע, ישהה אצל אביו שלושה ימים בשבוע, ושנינו נחלוק בהוצאות על הצהרון והחוגים. מאז שהוא התחיל קשר חדש הוא מבטל פגישות, מאחר בתשלומים ומדבר על כך שאולי לא מתאים לו להיות מעורב כל כך. חיינו יחד ארבע שנים בלי נישואין, ומעולם לא חתמנו על שום מסמך חוץ מהסכם שכירות. האם הסכמה בעל פה על זמני שהות והוצאות מחייבת אותו משפטית אם הוא פשוט מחליט להפסיק?
הסכם בע"פ והסכם על דרך ההתנהגות
כשיש הסכם שמקבל תוקף של פסק דין הוא פסק דין לכל דבר ולכן ניתן לאכוף אותו.
מה שאתם עשיתם זה הסכם בע"פ שזלג למציאות שזו בעצם ההתנהגות שלכם. אם תצליחי להוכיח שהוא נניח היה מעביר מדי חודש 2,000 ש"ח אז תוכלי לומר כי זה מה שיש לחייבו. כנ"ל לגבי ימי ההורות.
בסוף, ובמקרה של מחלוקת כל צד טוען את טענותיו ומצליח (או לא) לשכנע את הערכאות.
ברור שאם זה התקבע והיה מספיק זמן, יהיה קל יותר לשכנע את הערכאות, בית הדין הרבני או בימ"ש לענייני משפחה, שכך התנהלתם "תמיד", וכך יש להמשיך.
חיה לזר נוטקין - עו"ד * מגשרת * נוטריון
דיני משפחה וגירושין / אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך / צוואות ועזבונות
