חזקת השיתוף הינה הלכה משפטית אשר מסדירה במקרים מסוימים את חלוקת הרכוש בין שני זוג עם פקיעת קשר הנישואין, לרבות במקרים של מוות של אחד מבני הזוג.

 

חזקה זו הינה כי רכוש אשר הושג על ידי כל אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואין, התקבל כתוצאה ממאמץ של שני בני הזוג, ועל כן יש לחלקו בשווה בעת עריכת איזון המשאבים ביניהם. המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לתביעה של ילדי הזוג להחיל את חזקת השיתוף, שכן לטענתם התקיים ניסיון של אימם להבריח כספים אשר עתידים היו להגיע אליהם כיורשים של אביהם המנוח.

 

יש לכם שאלה?
פורום חלוקת רכוש
פורום ירושות וצוואות
פורום בית המשפט לענייני משפחה

 

התובעים, ילדיו של המנוח, הגישו תביעה כנגד אמם, שהייתה נשואה למנוח, שעניינה החלת חזקת שיתוף על כספים שונים אשר היו בחשבונותיה. התובעים טענו כי הנתבעת מחזיקה שני חשבונות אשר היה להחיל עליהם את חזקת השיתוף. התובעים טענו כי החשבון הראשון הועבר על שם אחיה של הנתבעת, ובחשבון השני היה לאח זה ייפוי כוח.

 

מנגד, הנתבעת טענה כי כלל הכספים אשר הוחזקו בשני החשבונות היו כספים של אחיה, ושהיא רק הופקדה לשמור על אותם כספים, ולכן לא היה להחיל על החשבונות הללו את חזקת השיתוף.

 

הכרעת בית המשפט

 

לאחר קיום דיון ובחינת כלל הראיות אשר הובאו בפני בית המשפט, השופט קיבל את טענת הנתבעת. השופט קבע כי כספים בסך של כ-100,000 ₪ שהועברו על ידי הנתבעת לחשבון על שמו של אחיה היו כספים של האח אשר הנתבעת אך שמרה עליהם עבורו. כמו כן, השופט קיבל את הטענה כי העברת הכספים נעשתה לבקשת האח, שנקלע לחובות.

 

בנוסף, השופט קיבל אף את טענת הנתבעת כי כספים בשווי של כ-975,250 ש"ח שהיו מופקדים בחשבון השני, היו למעשה כספיו של האח, והיוו את התמורה שקיבל עבור דירה שמכר בסמוך למועד פתיחת החשבון.

השופט ביסס את קביעותיו אלה על העובדה כי המנוח, אב המשפחה, הרוויח בחייו סך של כ-5,000 ₪ בלבד, וכי התובעת כלל לא עבדה. יתר על כן, גם המנוח, כאשר היה בחיים, לא ייחס לתובעת הברחות של כספים. בנוסף, נציגת הבנק בהם נוהלו החשבונות המדוברים העידה כי האח הוא שביצ פעולות בנקאיות של משיכה והפקדה בחשבונות אלה, מחזיק בכרטיס אשראי בבנק ומבצע עסקאות מט"ח, בין אם כבעל החשבון ובין אם כמיופה כוח. את כל אלו האח מבצע ללא ידיעת הנתבעת.

 

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ופסק כי יש להחיל את חזקת השיתוף על חשבונותיה של הנתבעת, אולם פטר מכך את שני החשבונות העיקריים שנכללו בתביעה, שכן קביעתו הייתה שחשבונות אלו לא היו שייכים לנתבעת.