הכתובה היא מסמך משפטי יהודי הלכתי, אשר ניתן לכלה על ידי הבעל טרם ברית הנישואין ביניהם, והיא מוצגת במהלך טקס החופה. מטרתו של ההסכם הוא שמירה על הזכויות של האישה במסגרת ברית הנישואין, ולפיכך הוא מעגן את התחייבות הבעל לזון, לפרנס ולכבד את אשתו. בנוסף, בכתובה כלול סכום כסף (דמי כתובה) אשר הבעל מתחייב לתת לאשתו במקרה שיגרש אותה, או אם ימות.
המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לאופן בו בתי המשפט האזרחיים מפרשים את התוקף המשפטי של ההסכם אשר מעוגן בכתובה. כמו כן, המקרה שופך אור על היחס בין דמי הכתובה לבין החובות האחרות שחלות על הבעל, דוגמת חובת המזונות. בנוסף, נידונה השאלה האם יורשיו של הבעל, לאחר מותו, חייבים אף הם בתשלום דמי הכתובה לאלמנה.
יש לכם שאלה?
פורום ירושות וצוואות
פורום עיזבון
פורום חלוקת רכוש
פורום בית המשפט לענייני משפחה
התובעת, אלמנתו של המנוח, הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פדיון דמי הכתובה מהיורשים, בסך 50,000 לירות ישראליות נכון ליום ה-1.3.1971. מנגד, היורשים חלקו על סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בסוגיה של תביעת דמי הכתובה.
השאלות שעמדו בפני בית המשפט היו, תחילה, האם הוא היה בעל סמכות לדון בסוגיית תביעת דמי הכתובה. שנית, במידה והיה בעל סמכות, מה הייתה הזיקה בין זכות האלמנה לכתובה לבין זכותה לקבלת מזונות מן העיזבון, ומה היא דרך חישוב תשלום הכתובה.
הכרעת בית המשפט
בתשובה לשאלה הראשונה, השופט קבע כי לבית המשפט לענייני משפחה קנויה הסמכות לדון בתביעת דמי כתובה אשר מתנהלת למול היורשים של החתום על הכתובה.
בנוגע לשאלות הנגזרות, השופט הדגיש כי בניגוד לשיטת המשפט העברי, במסגרתה מונות האישה משתלמים לה על עוד לא סולקה הכתובה, במשפט האזרחי הישראלי, הכתובה מהווה את הפרמטר בקביעת שיעור המזונות. מכיוון שכך, כאשר הוגשו לבית המשפט שתי תביעות שונות, האחת בנוגע לפדיון דמי הכתובה, והשנייה בנוגע לתשלום דמי מזונות, על בית המשפט היה לדון קודם בתביעה הנוגעת לכתובה, וזאת בכדי לקבל מושג על גובה המזונות אשר היה ראוי לקבוע במסגרת התביעה השנייה.
השופט דן בדרכים השונות אשר ניתן לשערך בהן את הכתובה, אשר ניתנה לפני פרק זמן משמעותי. השופט הכריע כי יש לבצע שיערוך של הכתובה תוך הצמדה למדד קצבאות המוסד לביטוח לאומי. לפיכך, השופט סיכם בכך שערכה של הכתובה הוא בסך של כ-200,000 ₪, נכון ליום מתן פסק הדין.
