בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה בה עובדים בכירים מנצלים את כוחם בארגון העבודה על מנת להפיק רווח אישי. רווח זה יכול להיות מופק באמצעות גניבה ממקום העבודה, מתן שוחד, ניצול מידע פנימי ועוד. מעשים אלו עולים לכדי עבירה פלילית ועבריינים אלו נקראים "עברייני צווארון לבן". יש לציין שגם עובד זוטר יכול להיחשב כעבריין מסוג זה, ואין הכרח שיהיה מדובר במנהל בכיר.
יש לכם שאלה?
מאחר ומספרם של עברייני הצווארון הלבן גדל בשנים האחרונות, בתי המשפט מנסים להילחם בתופעה באמצעות ענישה מרתיעה, שעולה בקנה אחד עם חומרת המעשים. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא. במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירות של גניבה בידי עובד, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר.
המעשים בהם הורשע הנאשם - גניבה ממתנ"סים בשיעור של כ-2.7 מיליון שקלים
על פי כתב האישום, הנאשם עבד כיועץ מס ומנהל חשבונות החל משנת 1986. כל אותה עת הוא נהג לנהל את ספריו על בסיס מזומן. בשנת 1988, הנאשם החל לספק שירותי הנהלת חשבונות למתנ"ס באחד מישובי הארץ. יש לציין שהנאשם עבד כ"פרילאנסר" ולא כשכיר של המתנ"ס. כלומר, הוא סיפק למתנ"ס שירותים כנגד חשבונית מס. הנאשם עבד בעבודה זו עד לחודש מאי בשנת 2004. במקביל, החל משנת 1999, הוא סיפק שירותי הנהלת חשבונות לשני מתנ"סים נוספים, על בסיס צורת העסקה זהה ובשנת 2002 למתנ"ס שלישי.
למעסיקים אלו, הנאשם סיפק שירותים עד לחודש אוקטובר 2004. על פי הנטען, במהלך תקופת עבודתו של הנאשם, החל משנת 1999 ועד לאוקטובר 2006, הלה העביר שלא כדין תשלומים בהיקף רב לחשבונות בנק שהיו בבעלותו. תשלומים אלו הועברו מידי חודש ובדרך זו, הנאשם גנב מידי המתנ"סים סכום של 2,760,276 ₪. במסגרת הסדר הטיעון, הנאשם הודה במעשים שיוחסו לו והורשע. בנוסף, במסגרת הסדר הטיעון, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר העונש שעתיד היה להיות מושת על הנאשם.
טיעוני הצדדים לעונש
המאשימה ביקשה להדגיש שמעשיו של הנאשם היו חמורים, בוצעו במשך תקופה ארוכה ובהיקף ניכר. לדידה, העונש שנקבע בהסדר הטיעון עלה בקנה אחד עם חומרת המעשים והיווה ענישה הולמת. בנוסף, הודגש שהסכומים שנגנבו הוחזרו למתנ"סים, ובכך מומש האינטרס הציבורי הראשון במעלה בנסיבות אלו. מנגד, בא כוחו של הנאשם טען כי הלה הסיר את מחדליו לאחר שהחזיר את מרבית הסכומים שנגנבו ואף הביע חרטה על התנהגותו ושיתף פעולה עם המשטרה בחקירתו. בנוסף, גילו ומצבו הבריאותי הצדיקו הקלה בעונש, כפי שהשתקפה בהסדר הטיעון.
דיון והחלטה - 5 שנות מאסר במסגרת הסדר טיעון
בפתח דבריו, השופט ציין שכפי שנטען בכתב האישום, מעשיו של הנאשם היו חמורים. זאת משום שהיקף המעילה שבוצעה על ידי הנאשם היה בסכומים גבוהים, שהגיעו ליותר משני מיליון ₪. בנוסף, נטען כי המעילה הפכה לאורח חיים עבור הנאשם, אשר נהג לבצעה מידי חודש במשך מספר שנים. על ידי ביצוע פעולה זו, הנאשם שלשל לכיסו הפרטי כספים רבים אשר היו מיועדים לרווחת הציבור כולו. לא זו אף זו, השופט הדגיש שהנאשם ביצע עבירות מס חמורות בהיקפים משמעותיים.
השופט קבע שעל ידי ביצוע מעשים אלו, הנאשם מעל באמון הציבור שניתן לו מתוקף תפקידו כמנהל חשבונות ויועץ מס. בנוסף, השופט הדגיש שהנאשם הסיר את מחדליו רק לאחר שנתפס בביצוע העבירה, ולא מיוזמתו שלו. עם זאת, לפסיקת השופט, בהסרת המחדל על ידי הנאשם ושליחתו לעונש מאסר, היה בכדי לתקן את הפגיעה באינטרס הציבורי שנגרמה ממעשי המרמה של האחרון. בנוסף, בעונש זה היה בכדי להרתיע את כלל האנשים מפני שליחת יד לקופה הציבורית שלא כדין.
בסופו של יום, השופט החליט לקבל את הסדר הטיעון. הוא קבע שלאור גילו של הנאשם, מצבו הבריאותי, נסיבותיו האישיות, הבעת החרטה והסרת המחדל, היה ראוי לקבל את ההסדר, ששיקף ענישה הולמת בנסיבות העניין. משכך, הושתו על הנאשם 5 שנות מאסר, מתוכם 33 חודשי מאסר בפועל והיתרה על תנאי.
