עיכוב ביצוע מאסר בפועל וזאת בשל הגשת ערעור, האמנם?

לעיתים, נאשמים מבקשים לעכב את ריצוי עונש המאסר שהוטל עליהם על מנת שההגנה תוכל להכין את הערעור על הכרעת הדין כראוי. עם זאת, מאחר ועיכוב הריצוי נתפס כהקלה עם הנאשמים, בתי המשפט לא מקבלים את בקשות העיכוב בנקל. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי


במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע של עונשי מאסר בפועל שהושתו על שני הנאשמים בפרשה דנן. בהכרעת הדין, הנאשמים הורשעו בשורה ארוכה של עבירות כלכליות. בגזר הדין, שניתן ביום 22.06.06 הוטלו על הנאשמים קנסות, בנוסף לעונש המאסר, שהיה נמוך באופן משמעותי מהעונש המרבי שנקבע בחוק. יש לציין שבקשה זו לא התייחסה לעניין הקנסות.

בא כוחם של הנאשמים ביקש לעכב את ביצוע עונש המאסר שהוטל. במקביל, הוא ביקש אורכה על מנת להגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. האורכה התבקשה עד לסוף חודש פברואר 2007. לטענת בא הכוח, בשל המורכבות הרבה של הליכי הערכאה הראשונה והיקפם החריג, פרק הזמן שהתבקש נדרש לצורך הכנה נאותה של כתב הערעור. מנגד, המאשימה התנגדה לבקשות השונות. אולם, היא הסכימה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל לגבי הנאשם השני עד סוף ינואר 2007.

השופט ציין שעיקר הקושי מבחינת בא הכוח היה בהתמודדות עם הכרעת הדין. לשיטתו, היה ניתן להכין את אותו החלק של הערעור שהתייחס להכרעת הדין טרם מתן גזר הדין. הסנגור השיב בתגובה שלא היה זה סביר לצפות שהוא ישקיע זמן ומשאבים בהכנת ערעור קודם לחתימת גזר הדין.

הבחנה בין הנאשמים

לגופו של עניין, השופט נתן תוקף להסכמת המאשימה באשר לעיכוב ביצוע עונש המאסר בנוגע לנאשם השני. כלומר, הוא הורה על דחיית ריצוי העונש שהושת על הנאשם השני, עד לסוף ינואר 2007. בעניין הנאשם הראשון, המאשימה הזכירה שורת החלטות שניתנו בתיקים פלילים קודמים דומים. היא ראתה בהן אישור לכך שבקשות לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל נדחו גם בעבירות כלכליות. השופט הבהיר שבקשות אלו נדחו באותם מקרים בהם היה חשש שהנאשם יימלט מאימת הדין, גם כאשר היה מדובר בנאשם חסר עבר פלילי, או שעבר עבירות כלכליות.

הכרעה

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת הצהרותיהם, השופט החליט לדחות את בקשת הנאשמים, תוך שמירה על קביעתו לגבי הנאשם השני. לדידו, השיקול העיקרי בהחלטה זו היה שעל הנאשמים, ובמיוחד על הנאשם הראשון, הוטלו עונשים נמוכים לעומת הענישה המרבית שנקבעה על ידי המחוקק בגין העבירות בהם הורשעו. כמו כן, על שני הנאשמים הוטלו עונשים נמוכים מהראוי בשל השורה הארוכה של השיקולים לקולא שפורטו בעניינם בגזר הדין. לאור האמור לעיל, הבקשות נדחו ומועדי ריצוי עונשי הנאשמים נותרו כפי שנקבעו בהליכים קודמים, בכפוף להסכמת המאשימה לגבי הנאשם השני.