קצין תגמולים - האם גידול שפיר יכול להתהוות ע"י טראומה?

חייל נחבל בברכו במהלך שירותו הצבאי. זמן קצר לאחר מכן, הוא מגלה גידול בברך. האם יש קשר רפואי בין האירועים? על כך בפסק הדין שלהלן. 

יש לכם שאלה?
פורום זכויות חולי סרטן
פורום נכי צה"ל
פורום מחלת מקצוע
פורום תאונת עבודה

 

במקרה זה, הוגש ערר על החלטת קצין התגמולים באגף השיקום במשרד הביטחון. העורר, יליד 1978, שירת בצה"ל שירות צבאי מלא משנת 1996 עד לשנת 1999. לטענתו, הוא נחבל בברכו השמאלית בעוצמה מרובהו של חייל אחר. לאחר קבלת המכה, האזור התנפח ובמקום התפתח גידול ממאיר.

דחיית בקשת ההכרה

המשיב הכחיש את טענת העורר בדבר קבלת המכה. נטען שבחומר הראיות לא היה זכר לטענה כלשהי בדבר חבלה מרובהו של חייל אחר בעוצמה מרובה. לטענת המשיב, טענות העורר היו טענות כבושות חסרות בסיס. שכן, גם אם הייתה חבלה, היה מדובר באירוע זניח שהעורר לא דיווח עליו לרשויות הצבא.

המשיב טען כי לו העורר היה נחבל בצורה חמורה, הוא היה פונה לגורמים המתאימים לשם קבלת טיפול רפואי ותיעוד הדברים. היות ולא היה כל מסמך שדיווח על חבלה כלשהי, נטען שהיא מעולם לא התרחשה. יתרה מזאת, מהמסמכים הרפואיים שהיו מצויים בתיקו של העורר עלה שלא הוזכרה כל חבלה. למעשה, כאבי הברכיים הוזכרו לראשונה רק לקראת אמצע שנת 1998, יותר מחצי שנה לאחר החבלה. על כן, הבקשה להכרה בקר בין החבלה לגידול נדחתה. על החלטה זו הוגש הערר.

דחיית הערעור

במקרה דנן, השופט ביסס את החלטתו על חוות דעת רפואיות. לדעת המומחה בתחום האורתופדי, העורר התהלך ללא כל צליעה ברגלו. לקביעתו, הגידול שהתגלה בגופו של העורר היה מסוג אנכודרומה – גידול שפיר שבונה סחוס. הוא טען שלא הייתה הוכחה חד משמעית בספרות הרפואית לפיה גידול זה היה יכול להתפתח עקב חבלה.

הרופא השני, אשר היה מומחה לאונקולוגיה תמך אף הוא בקביעות אלו. לטענתו, קצב הצמיחה של גידול מסוג אנכודרומה הינו איטי במיוחד. יתר על כן, הגידול התגלה בגופו של העורר זמן קצר לאחר החבלה שנטענה על ידו. לקביעתו, לו הגידול היה נגרם על ידי גורם חיצוני, הרי שגילויו היה בסמוך לחבלה כאשר הוא בראשיתו. אולם בפועל, גידול זה צומח במשך שנים רבות. כלומר, הרופא שלל את האפשרות שהחבלה הצמיחה בעורר גידול מסוג זה.

לטענת פרופסור נוסף, יתכן והיה קשר בין החבלה ובין הגידול שהתגלה בגופו של העורר. הוא טען שלא הייתה קיימת שיטה מעבדתית להוכיח טענה זו והיא נחקרה על ידי חוקרים שונים במרוצת השנים. הפרופסור הזכיר מספר מאמרים שעסקו בנושא וסיכם את דבריו בכך שהגידול לא היה מסוג הגידולים השכיחים ולכן האינפורמציה לגביו לא הייתה רבה. משכך, כל הידע שהצטבר עד כה בעניין היה חשוב להבנת תהליכי צמיחת הגידול.

אולם, השופט דחה חוות דעת זו וקבע שלא היה ניתן להסיק מהנתונים שהובאו בפניו על קשר בין הגידול השפיר ובין החבלה שהעורר נחבל. זאת היות ודברי הפרופסור כוונו לגידול מסוג אחר – כונדרוסרקומה, גידול סרטני לעומת הגידול השפיר של העורר. השופט הוסיף וקבע שגם פסקי הדין שהביא בא כוחו של העורר לעניין הקשר בין החבלה להתפתחות הגידול התייחסו לגידולים סרטניים בלבד. משכך, נקבע שהעורר לא עמד בנטל ההוכחה בדבר הקשר בין התפתחות הגידול לבין אירוע החבלה או כל אירוע טראומתי אחר. בנסיבות אלו, השופט דחה את הערעור.