תקיפת בת זוג ואיומים עליה ועל שני ילדיהם המשותפים

מידי יום ביומו אפשר לשמוע באמצעי התקשורת על מקרה אלימות במשפחה, ולעיתים, התוצאות הן קטלניות. על כן, בתי המשפט רואים בחומרה יתרה עבירות אלימות שמבוצעות נגד בני המשפחה ומשיתים עונשים כבדים על המבצעים. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.

יש לכם שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום אלימות במשפחה
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום משפט פלילי
פורום רישום פלילי

במקרה זה, הנאשם הורשע בהתאם להודאתו, בעבירות של תקיפת בת זוג ואיומים עליה ועל שני ילדיהם המשותפים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם והמתלוננת היו פרודים מזה כשלוש וחצי שנים. נטען שביום המקרה, הנאשם צעק על המתלוננת בביתה ותקף אותה באמצעות מקל הליכה. הנאשם פגע בגבה של המתלוננת. כשהיא ביקשה ממנו לצאת מביתה, הלה ניגש לכיוון המטבח ואיים על המתלוננת ועל שני ילדיהם המשותפים שהוא יהרוג אותם באמצעות סכין. כאמור, הנאשם הודה במיוחס לו והרשע. לאחר הרשעתו, נשמעו הטיעונים לעונש.

טיעוני הצדדים

המאשימה הדגישה את החומרה שבעבירות האלימות, ובפרט אלימות במשפחה. היא ציינה שהנאשם נעדר פחד מביצוע העבירות שעה ששלושה חודשי מאסר על תנאי היו תלויים מעל ראשו. משכך, בית המשפט התבקש להשית על הנאשם מאסר בפועל לתקופה משמעותית. במקביל, המאשימה ביקשה להפעיל את המאסר על תנאי שעמד כנגד הנאשם וכן להטיל עליו מאסר על תנאי נוסף. בשל מצבו הכלכלי של הנאשם, המאשימה נמנעה מבקשת הטלת קנס.

מנגד, הסנגור ביקש להתחשב בהודאתו המיידית של הנאשם, בעובדה שהוא קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה. הודגש שכל אלו חסכו זמן שיפוטי ניכר. כמו כן, נטען שהייתה זו עבירת התקיפה הראשונה של הנאשם ומעשיו היו במדרג הנמוך של העבירות מסוג זה. בנוסף, למתלוננת לא נגרמה חבלה שהצריכה טיפול רפואי. הסנגור ציין את גילו של הנאשם, שהיה כבן 53 ואת מצבו הרפואי, בעקבותיו הוא הסתייע במקל הליכה. בסופו של דבר, ההגנה ביקשה להסתפק בהפעלת עונש המאסר המותנה ולהוסיף לכך עונש מאסר על תנאי עתידי.
הנאשם עצמו טען שהעבירה בוצעה על ידו כאשר היה תחת השפעת סמים. אולם, הוא הדגיש שהוא השתמש בהם לתקופה של שבועיים בלבד. לדבריו, הוא סבל מהתמכרות לאלכוהול עת נוהל ההליך נגדו.

תופעת האלימות

בפתח הדיון, השופט נתן דעתו לתופעת האלימות בחברה הישראלית. הוא קבע שתופעה זו נכנסה לכל תחומי החיים וגרמה לתוצאות קטלניות. משכך, תפקיד בתי המשפט לא התמצה בענישה, אלא נדרש גם חינוך. כלומר, השופט פסק שהענישה המקלה שהייתה נהוגה במקרי אלימות בעבר לא השיגה את מטרתה, ורק ענישה מרתיעה הייתה עתידה לגרום לצמצום התופעה.

הוא ציין שהנאשם ניצל את הכלי שהיה אמור לסייע לו בחיי היום יום – מקל ההליכה, לצורך ביצוע מעלליו, ולאחר מכן ביקש מבית המשפט רחמים בשל היותו בעל מקל זה. השופט ראה מהלך זה בחומרה, בפרט לאור העובדה שקורבנותיו של הנאשם היו האנשים הקרובים לו ביותר.

התמכרות הנאשם לסמים

בנוסף, טענת הסנגור באשר להיעדר החומרה במעשיו של הנאשם נדחתה. השופט קבע שהעובדה שהמתלוננת לא הזדקקה לטיפול רפואי לא הקלה על המצב. להפך, עצם הנגיעה כשלעצמה גרמה לכאב נפשי עמוק ועוצמת המכה לא הייתה רלוונטית. כמו כן, נדחתה בקשת הנאשם להקל בעונשו בשל השימוש בסמים בעת האירוע.

עוד נקבע שהנאשם לא הבין את משמעות הגמילה האמיתית מהסם והוא נעדר מודעות באשר לצורך בהליך שיקום והשתלבות הדרגתית בחיי החברה התקינים. השופט הדגיש שהנאשם היה צריך להוכיח את כנות כוונותיו להיגמל מסמים בבית הכלא. כל עוד הוא לא נגמל, היה חשש מפני ביצוע עבירות נוספות על ידו.

סיכום

לבסוף, לאחר שנלקחו בחשבון טענות הצדדים ונערך איזון בין מכלול השיקולים, לקולא ולחומרה, השופט קבע את עונשו של הנאשם. הוא השית עליו 21 חודשי מאסר לריצוי בפועל, הפעיל את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי מעל ראשו והטיל עליו 12 חודשי מאסר על תנאי נוספים.