סטייה מחוות דעת רפואית של מומחה לאחר קביעת נכות בדרך האומדנה

לעיתים קרובות, כאשר עומדים בפני בית המשפט סוגיה כלשהי שהשופט אינו בקיא בפרטיה, הוא נדרש לחוות דעת של מומחים. לעיתים הצדדים מביאים עדים מומחים ולעיתים בית המשפט ממנה בעצמו עד מומחה. בשונה מעדים אחרים אשר מעידים על העובדות כפי שהם מכירים אותן, עד מומחה מטעם בית המשפט בוחן את העובדות שהוגשו לפניו ועל בסיסן הוא נותן את חוות דעתו המקצועית (שאמורה להיות עצמאית וניטראלית). בדרך כלל, עד מומחה יובא בהקשר רפואי או בהקשר טכנולוגי מכני, בתביעות על רשלנות מקצועית ורפואית (על פי רוב במסגרת תביעות נזיקין אך לא בהכרח).

יש לכם שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום ועדה רפואית
פורום דיני נזיקין ונזקי גוף
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
פורום אחוזי נכות

תובעת בתיק מסוים הגישה בקשה לפסול חוות דעת של מומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, או למנות מומחה נוסף (המומחה היה בתחום הרפואה האורתופדית). התובעת הגישה תביעה לפיצויים בגין תאונת דרכים שעברה, בה היא נחבלה בעמוד השדרה. המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע כי לתובעת נגרמה נכות לצמיתות בשיעור של 5% - כאב גב המגביל תנועות. התובעת טענה שיש לקבוע לה נכות לצמיתות בגובה 10%, שכן היא סובלת ממגבלות בתפקוד, מגבלות אשר - לטענתה - המומחה עצמו מצא.

בית המשפט לא קיבל את טענת התובעת. בקשה למינוי עד חדש צריכה להיות מוגשת לאחר חקירת המומחה או בקשת הבהרות ממנו, ולא מיד עם מתן חוות הדעת. הגיוני שהתובעת תחלוק על דעת המומחה אך אין בכך די כדי לפסול את חוות דעתו. בית המשפט הדגיש כי חוות דעת המומחה היא בגדר המלצה ואינה מחייבת את בית המשפט. נכון הוא שברוב המקרים בית המשפט ייאמץ את חוות דעת המומחה, אך במקרים חריגים בהם בית המשפט ייווכח כי חוות דעת המומחה היא מופרכת או אינה הגיונית וקוהרנטית, הוא רשאי גם להכריע אחרת מהמלצת המומחה. בית המשפט יכול למתוח ביקורת על התנהלות המומחה ומסקנותיו.

חוות דעת רפואית איננה תורה למשה מסיני

במקרה דנן, קבע בית המשפט, כי מומחה רשאי לקבוע נכות מותאמת (לפי הערכתו שלו) כשעל פי מבחני הנכות מוענקת נכות שאינה מוצדקת במקרה הספציפי. זוהי פרקטיקה מוכרת וידועה. המומחה במקרה דנן מצא כי לתובעת כאבים רבים, היא התלוננה שאינה יכולה לעבוד בעבודות פיזיות או להרים חפצים כבדים. עם זאת, התובעת התנגדה לבדיקתו, ואף כשהסיח את דעתה הפעילה איברים מסוימים בהם טענה שיש כאבים, ומבלי קושי.

למעשה, היו איברים בהם  המומחה מצא פציעות ולכן הוא סיכם את חוות דעתו בכך שזכאית לנכות לצמיתות בגובה 5% בלבד. לדידו, היה נכון לקובע את הנכות בהתאמה לנסיבות הספציפיות של התובעת (כלומר בהערכה). בית המשפט עמד על כך שלמומחה יש אפשרות לסטות ממבחני הנכות המוגדרים בחוק ולקבוע נכות מותאמת (מוערכת) בהתאם לניסיונו ולנתוני המקרה שבפניו.

אמנם הרצון בקביעת מבחנים אלו הוא ליצור אחידות ויציבות עד כמה שניתן בכך שמדובר במדע שאינו מדויק. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי המטרה העיקרית והראשונית בעת במינוי מומחה על ידי בית המשפט היא "יעילות וקיצור הליכים". אי לכך, הודגש כי קיימת גם אפשרות לסטות ממבחנים אלו. אמנם בפסיקה ניתן לראות חילוקי דעות באשר לשאלה האם המומחה חייב תמיד לפעול על פי מבחני הנכות אך במקרה דנן נטה בית המשפט לגישה לפיה אי אפשר לכבול מומחים למבחני הנכות ויש לאפשר להם לסטות בעת הצורך.

"רבים מהמבחנים הם ישנים ולא עדכניים לימינו", קבע השופט, "כמו כן, המבחנים הם רק כלי עזר לקביעת נכות וככאלו הם נתונים לשינויים וניתן להוסיף להם קריטריונים". במקרה דנן, נקבע כי יישום דווקני של מבחני הנכות היה עלול להביא דווקא לפגיעה בתובעת ולכך שהאחרונה לא תזכה לאחוזי נכות לצמיתות כפי שמגיע לה. לכן, נקבעו לתובעת 5% נכות בגין אחת מהפגיעות ו-10% נכות בגין פגיעות אחרות (סה"כ 31 אחוזי נכות). לסיכום, חוות דעת המומחה היא בעלת משקל לא מבוטל שכן מבוססת על ידע מקצועי וניסיון. עם זאת, מדובר ב"רק" חוות דעת, והמילה הסופית בדבר אחוזי הנכות נתונה לבית המשפט.