בקשה לביצוע בדיקת רקמות לבגירים

ביצוע הליך של בדיקת רקמות מחייב צו של בית משפט. צו לבדיקת רקמות הינו הליך חריג ביותר, בעיקר לאור החשש הרב כי יתגלה שאין התאמה בין ילד לאביו הנשוי לאימו. במקרה זה, ייחשב הילד כממזר.

יש לכם שאלה?

פורום אבהות | גניבת זרע

פורום זכויות הגבר במשפחה

פורום מזונות

פורום משמורת

כפי שנראה להלן, גם במקרה של הסכמה מלאה של כלל המעורבים, ייתן ובית המשפט לא ייתן הצו המבוקש. המבקשים במקרה זה היו זוג מבוגר אשר ביקשו לבצע בדיקת רקמות לילדיהם הבגירים. יצוין כי גם הילדים, יחד עם בני זוגם, הסכימו לבדיקת הרקמות. כלומר, כל מי שהיה מעורב בבדיקת הרקמות נתן את הסכמתו להליך אלא מאי, היועץ המשפטי לממשלה הביע את התנגדותו.

תיאור העובדות

את הבקשה הגישו בני הזוג יחד, וזאת לטענתם במטרה לברר "אחת ולתמיד" את האמת, האם ילדיהם של הגבר הם באמת ילדיו והוא אביהם. הגבר טען כי חייו הפכו לבלתי נסבלים וזאת בשל העובדה כי עם השנים גברו חששותיו לגבי השאלה האם הוא אביהם האמיתי של ילדיו או לא. לטענתו, הוא שיתף את ילדיו בכך והם כולם הביעו הסכמה לבצע בדיקת רקמות אשר תכחיש או תאשר את חששותיו אחת ולתמיד. לטענת אבי המשפחה, לפני שלוש שנים הוא שמע ממכר של המשפחה כי אשתו בגדה בו. האדם הזה נפטר בינתיים. כעת, המבקש טען כי חייו אינם תקינים. לדבריו, חייו עם אשתו ידעו עליות וירידות אבל חששו כי אשתו בוגדת בו עלה בו לראשונה כאשר חזר מעבודתו מוקדם לפני שנים רבות וגילה את אשתו במיטה כאשר בעל בית מלאכה שחי בשכנות עימם היה בדירה.

תסקיר המחלקה לשירותים חברתיים

לבקשתו של בית המשפט, נערך תסקיר בעניינה של המשפחה. במהלך התסקיר נערכו שיחות עם כל בני המשפחה ובפרק ההמלצות נקבע כי עלולה להיות "פגיעה במעמד הקטינים במשפחה". אי לכך, התסקיר ציין כי לא ניתן להמליץ על בדיקת הרקמות. למרות זאת, נכתב בתסקיר כי יהיה זה נכון לזמן את הצדדים לדיון משפטי על מנת לאפשר להם להביע את עמדתם בעניין בדיקת הרקמות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו כי הוא מתנגד לביצוע הבדיקה. את התנגדותו הוא נימק בכך שלתוצאות הבדיקה עשויות להיות השלכות שליליות על נכדיהם של בני הזוג, בשל האפשרות הקלושה כי לאחר בדיקה זו הם יהפכו לממזרים. לכן, למרות רצונו העיקש של אבי המשפחה, נקבע כי לא ניתן להעמיד לסכנה את נכדיהם הקטינים משום שהסיכון לא חל רק על המבקש אלא על ילדיו.

הכרעת בית המשפט

בית המשפט ציין כי תפקידו לשפוט על פי הדין והצדק. לכאורה, זכותו של כל אדם להביא ראיות בפני בית המשפט, בעיקר כאשר כל הצדדים הנוגעים לדבר הביעו את הסכמת להבאת הראיה. למרות זאת, ההסכמה של בני הזוג וילדיהם הבגירים, ציין השופט, לא העלתה ולא הורידה מכך שהיה מדובר בהחלטה בעלת "השפעה ישירה על הנכדים של בני הזוג". מדובר אפוא בילדים שהם קטינים ובית המשפט אמור לייצג גם את האינטרסים שלהם.

השיקולים השוללים את מתן צו הבדיקה נתמכים גם במשפט העברי. בדין העברי נקבע הכלל של "רוב בעילות אחר הבעל", שאומר שכל ילד שנולד לאישה נשואה, ישנה חזקה כי הוריו הינו אימו והאיש לה היא נשואה. כלל זה הוא כה חזק עד כי גם אם הבעל נעדר שנים עשר חודשים מהבית, אומרים שהעובר הינו מאביו. נוסף לכך, קיים גם "דין יכיר". לפיו, כאשר הבעל טוען כי הילד אינו שלו, עליו לטעון זאת רק מיד כאשר נודע לו על הריונה של אשתו.

נוסף לשיקולי הדין העברי, קיימים גם שיקולי מדיניות משפטית ראויה. בית המשפט מציין כי יש להימנע מלהיעתר על דרך הכלל לבקשות מסוג זה גם אם הן מוסכמות, וזאת על מנת למנוע יצירת תקדים משפטי שיאפשר בכל התדיינות בין בני זוג, לחץ מצד הבעל לביצוע בדיקת רקמות. במקרה זה, התביעה אינה נועדה למען טובת הקטינים אלא לשרת את רצונו התמוהה של האב לבחון מחדש את החשש המקנן בו. הבעיה הינה שאת הסיכון האב אינו לוקח על עצמו, אלא הסיכון הוא על חשבונם של נכדיו הקטינים. לסיכום, בית המשפט דוחה את הבקשה למרות הסכמת כל המעורבים בדבר.