בעשורים האחרונים, חל גידול חד בשימוש של טכניקת ההפריה החוץ גופית על מנת להיכנס להריון. הכוונה היא להליך בו זרע של גבר מפרה את ביצית האישה מחוץ לרחם. רק לאחר מכן, הביצית המופרית מוחדרת חזרה לרחם. במידה שהביצית המופרית נקלטת ברחמה של האישה, הרי שמדובר בהריון רגיל לכל דבר. בשל הגידול החד בשימוש בטכנולוגיה זו, נחקקו בישראל מספר חוקים ותקנות שמסדירים אותה. בין היתר נקבע למי מותר לתרום זרע על מנת להפרות את הביצית. עם השנים, חלו שינויים בחוקים ובתקנות ועלו בפסיקה שאלות שונות באשר לזהות התורם והזכאות לשימוש בטכנולוגיה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תובענה למתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשת הייתה זכאית לקבל טיפולי הפריה חוץ גופית מהמשיבים, תוך שימוש בתרומת זרע מגבר שזהותו הייתה ידועה לה. בעת הגשת הבקשה, המבקשת הייתה בת 34. בן זוגה לחיים, שביקש לתרום זרע, היה נשוי לאישה אחרת ובין השניים התנהל אותה עת תהליך גירושים ממושך.
לטענת המבקשת, במשך שלוש שנים היא ניסתה להביא ילד לעולם עם בן זוגה, אך ללא הועיל. לאחר שהיא ביצעה בדיקות שונות, התברר לה שהיא יכולה ללדת ילדים רק באמצעות הפריה חוץ גופית. הרופא המטפל של המבקשת, אשר עבד עבור המשיבה, סירב לבצע הפריה חוץ גופית מאחר והגבר שמזרעו שהמבקשת הייתה מעוניינת להפרות – בן זוגה, היה נשוי לאישה אחרת.
המסגרת הנורמטיבית
המקור החוקי לבקשת המבקשת היה תקנות בריאות העם (הפריה חוץ גופית), התשמ"ז – 1987. על פי תקנה 1 לתקנות, תורם זרע הוא גבר שהסכים להפרות ביצית של אישה שאינה אשתו וזהותה לא ידועה לו. עם זאת, על פי תקנה 5 לתקנות, אישה שמעוניינת לבצע הפריה חוץ גופית יכולה לעשות זאת באמצעות תרומת זרע מתורם שזהותו אינה ידועה, או מבעלה. לטענת המבקשת, לאור הנחיות משרד הבריאות בנושא ההפריות החוץ גופיות, היה ניתן לבצע הפריה גם מגבר שזהותו הייתה מוכרת לאישה. כלומר, תקנה 5 לא מנעה מהמבקשת את השימוש בזרעו של בן זוגה.
לטענת המשיבות, תקנה 5 לתקנות לא הוותה את החסם לבקשת המבקשת, אלא היו אלו הנחיות משרד הבריאות שקבעו כי לא תבוצע הפריה במידה שאחד מבני הזוג נשוי לאחר. אולם, המשיבים סברו שאין מקום לאיסור גורף למנוע תרומת זרע של גבר הנשוי לאישה אחרת ויש לבחון את נסיבות העניין בכל מקרה ומקרה. זאת לאחר קבלת עמדת אשת התורם העתידי.
שימוש בתרומת זרע מגבר שזהותו ידועה
בפתח הדיון, השופט ציין שהתובענה המקורית הוגשה מבלי שאשת התורם צורפה כמשיבה. לדידו, היה על המבקשת לצרף את אשת התורם כמשיבה על מנת שבית המשפט ייווכח מה הייתה עמדתה ולקבוע האם היה צורך בהסכמתה על מנת לאשר או לדחות את הבקשה. לפיכך, השופט הורה על צירוף אשת התורם כנתבעת בתובענה.
לאחר החלטה זו, אשת התורם זומנה מספר פעמים לישיבות בית המשפט בנושא והתבקשה למסור את עמדתה. אולם, היא מעולם לא התייצבה. משכך, השופט קבע שלכאורה, לא היה בידיה אינטרס לגיטימי שהצדיק את דחיית הבקשה. עם זאת, השופט ציין שללשכתו נשלח מכתב מידי אשת התורם בו פורטו הטעמים מדוע היה עליו לדחות את הבקשה. הודגש שמכתב זה לא היה בגדר תצהיר רשמי, אך למרות זאת השופט התייחס אליו. זאת מאחר והיה מדובר בדיני נפשות. אולם, לקביעת השופט, הטעמים אותם אשת התורם העלתה כסיבה לדחיית התובענה לא הצביעו על אינטרס לגיטימי שלה שיכול היה להיפגע כתוצאה מקבלת הבקשה.
אשת התורם טענה שיש לדחות את הבקשה מאחר שנישואיה לבן זוג המבקשת עדיין היו בתוקף. בנוסף נטען שהיה ראוי לדחות את הבקשה לאור העובדה שהמבקשת ובן זוגה חיו ברמת חיים גבוהה ויכלו לשלם עבור טיפולי הפוריות אך במקום זאת, הם בחרו "להערים" על שירותי הבריאות ולקבלם בחינם. השופט ציין שבית המשפט היה מודע לטיעון הראשון, לפיו הנישואים היו בתוקף והעניק לו משקל מרבי שבא לידי ביטוי בהחלטה לצרף את אשת התורם כמשיבה.
אולם, טיעון זה כשלעצמו לא יכול היה להוות נימוק לדחיית הבקשה. באשר לטיעונה השני של אשת התורם, נקבע שהוא כלל לא הצביע על אינטרס לגיטימי שלה שעלול היה להיפגע. השופט קבע שלכל היותר, הטיעון הצביע על אינטרס לגיטימי של קופת החולים שהצדיק סירוב לבקשה. בד בבד, השופט ציין שסוגיית מימון הטיפולים כלל לא עמדה על הפרק, אלא רק המניעה החוקית שהייתה קיימת לביצוע טיפולי ההפריה מאחר שהתורם המיועד היה נשוי לאישה אחרת. לפיכך, השופט קבע שטיעונה השני של אשת התורם כלל לא היה רלוונטי.
בסופו של דבר,
השופט פסק שאשת שתורם לא הציגה בפני בית המשפט נימוקים שהיה בהם על מנת להצביע על אינטרס מוגן שלה שעלול היה להיפגע עקב קבלת הבקשה. לכן, הלכה למעשה, השופט לא נדרש לאזן או לבחון את הפגיעה האפשרית באשת התורם במקרה של קבלת העתירה. לאור האמור לעיל, ומאחר שהמשיבים לא הביעו התנגדות עקרונית לשימוש בזרעו של בן זוגה של המבקשת, השופט החליט לקבל את הבקשה. כלומר, לאפשר את השימוש בזרעו של התורם, למרות שהיה נשוי לאישה אחרת וזהותו הייתה ידועה למבקשת.
.jpg)
