כאשר בני זוג נשואים מתגרשים, או במידה שאחד מהם נפטר, הרכוש המשותף מחולק בהתאם להסכם שנחתם ביניהם. במידה שאין, הרכוש מחולק על פי הסדר איזון משאבים. הסדר זה חל רק על בני זוג שנישאו זה לזו לאחר שנת 1973, מועד כניסת חוק יחסי ממון לתוקף. אולם, ישנם מקרים בהם חלק מהרכוש לא מחולק על פי ההסדר, משום שחלות לגביו הוראות חוק שונות. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לכם שאלה?
פורום חלוקת רכוש
פורום הסכם גירושין
במקרה זה בית המשפט דן בבקשת דחייה על הסף שהוגשה נגד תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. בהליכים המשפטיים שקדמו לדיון זה, התובעת עתרה לבית המשפט בבקשה להצהיר עליה כשותפה בנכס מקרקעין שהיה רשום על שם הנתבע בלבד, ולאיזון כלל נכסי בני הזוג. מנגד, הנתבע הגיש בקשה למחיקה על הסף.
המסגרת הדיונית
בעלי הדין נישאו זה לזו בשנת 1980 ולכן חל עליהם חוק יחסי ממון ולכאורה, חל גם הסדר איזון המשאבים. על פי החוק, ההסדר חל עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או מות אחד מבני הזוג. עם זאת, באשר לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין המצב שונה. שכן, בעניין זה חל החריג הקבוע בסעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969 לפיו כל שותף במקרקעין רשאי לדרוש את פירוק השיתוף בכל עת. אי לכך, בני זוג יכולים לדרוש פירוק שיתוף במקרקעין גם אם נישואיהם לא פקעו.
החלטה
במקרה זה נישואי הצדדים לא פקעו. מאידך גיסא, זכויות התובעת בנכס נשוא התובענה לא נקבעו על ידי בית המשפט. אולם, השופט ציין שדחיית בקשתה של התובעת הייתה עלולה לעמוד לה לרועץ בבקשה לפרק את השיתוף וליהנות מזכויותיה המהותית בנכס. אי לכך, השופט קבע שזכויות האישה בנכס צמחו מעצם קיום קשר הנישואין עם בעלה ובשאלת פקיעת הנישואין לא היה בכדי להשפיע על ענייני המקרקעין. הודגש שכל החלטה אחרת בנושא הייתה מקימה יתרון לא ראוי לנתבע, ומחזקת ידו לפעול באיטיות רבה במישור הסדרת יחסי הנישואין של הצדדים. בסופו של דבר, בקשת המחיקה על הסף נדחתה והשופט קבע מועד לקדם משפט תוך חיוב הנתבע בהוצאות.
