במקרים לא מועטים, קשישים אשר צברו ממון רב במהלך חייהם מעניקים חלקים מהכסף לקרוביהם, בעודם בחיים. כאשר אותם הקשישים מגיעים לגיל מופלג במיוחד, הם עלולים לאבד מצלילות דעתם ולהוות טרף קל להשפעות זרות מצד הסביבה. מנגד, ניתן לשמוע לא אחת על מקרים בהם אחד מקרוביו של הקשיש או לעיתים אף אדם זר, טיפלו במסירות בקשיש והאחרון בחר להעניק להם מתנה בטרם הלך לבית עולמו והוריש להם את חלק מעיזבונו. סוגיות כדון דא ניצבות באופן תדיר בפני בית המשפט, אשר צריך להכריע האם הייתה הענקה מרצון או שמא נסיון השתלטות על כספו של הקשיש.
יש לך שאלה?
להלן תביעה אשר הוגשה בידי סב כנגד נכדו. במסגרתה הסב דרש כי יינתן סעד הצהרתי שייקבע שכל הכספים אשר היו מצויים בחשבון בנק משותף לו ולנכדו היו שייכים לראשון בלבד. חשוב לציין כי הנכד טיפל במסירות בסב ובאישתו המנוחה, איתם היה מצוי במערכת יחסים קרובה ואוהבת. בחלוף הזמן עלו היחסים בין הצדדים על שרטון, והסב הגיש את התביעה בעידודו ובסיועו של בנו, אחיו של אבי הנכד. יש להדגיש כי אביו של הנכד ואחיו היו מסוכסכים זה עם זה לאורך שנים ארוכות.
טענות הצדדים
התובע טען שנכדו הנתבע גרם לו לרכז את כל כספו בחשבון בבנק מסוים, אשר היה רשום על שמם של השניים. לאחר מכן, הנתבע פעל כדי למנוע מהתובע לבצע פעולות באותו החשבון. בנוסף, הסב עתר לפסק דין הצהרתי לפיו כל הכספים אשר היו מצויים בחשבון הבנק לעיל (כמליון וחצי שקלים) היו שייכים לו, ולו בלבד. מנגד, הנתבע הציג תמונה שונה בתכלית. לשיטתו, הכספים אשר נמצאו בחשבון דנן היו שייכים לו, והוענקו לו על ידי התובע ואשתו.
החלטה
השופט בחן את טענות הצדדים, שמע את עדויותיהם ונתן את פסיקתו. ראשית, השופט ציין שלא נמצאה כל ראיה אשר היה בכוחה לאמת את טענותיו של התובע. הודגש כי עדותו של הנתבע נמצאה כאמינה הרבה יותר מעדותו של התובע, אשר הציג גרסאות סותרות שלא עלו בקנה אחד עם טענותיו, הפגין בלבול ואף ענה בשפה זרה במספר מקרים. יתרה מזאת, השופט החליט למנות מומחה מטעמו בכדי לנסות להעריך את יכולתו הקוגניטיבית של התובע, אך האחרון סירב להיבדק על ידי המומחה. השופט ראה בסירוב זה חוסר תום לב. שכן, על פי התקנות, בעל דין אינו רשאי לסרב לבדיקת מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה. כעולה מן המקובץ, השופט מצא את התובע כבלתי אמין, עובדה זו לצד חוסר הראיות להוכחת התביעה, היו הסיבות לכך שבית המשפט דחה את התביעה.
