גזר דין בעניין שוה בלתי חוקי הנמצא בישראל מגיל צעיר

בית המשפט גזר את דינו של נאשם שהורשע בשהייה שלא כדין בארץ. מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם עלתה תמונה לפיה הנאשם ראה בישראל את מרכז חייו וחזר לארץ פעם אחר פעם, למרות היעדר אישור. משכך, ביקש הסנגור להקל בעונשו ולהסתפק בהארכת המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בעבר. מנגד, המאשימה ביקשה להחמיר עם הנאשם. השופטת שקלה את בקשות הצדדים ולבסוף החליטה להיענות לבקשת ההגנה, בשל הנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון.

יש לכם שאלה?
פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית


במקרה זה, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה ושהייה בישראל שלא כדין. הנאשם נתפס על ידי הרשויות בצומת מגידו, במהלך אוקטובר 2005. הוא נמצא ללא היתר שהייה כדין בישראל ואז הודה כי שהה בארץ שלא כדין במשך שנה. לאחר הרשעתו, הוגשו הטיעונים לעונש. סנגורו של הנאשם טען כי מרשו שהה בישראל מזה 12 שנים, מאז היה בן 13. לכן, בית המשפט התבקש להורות על תסקיר מבחן. בית המשפט נעתר לבקשה.

תסקיר שירות המבחן קובע כי מדובר בנסיבות מיוחדות

מהתסקיר עלה כי הנאשם, תושב השטחים, התגורר בישראל מאז היה בן 12. לטענתו, הוא התייתם מאמו בהיותו בן 3 וגדל בתנאים קשים, ללא צרכים בסיסיים ורגשיים. בגיל 12 הוא הגיע לישראל והתגורר אצל אחותו ובעלה. הנאשם נהג לעבוד בעבודות מזדמנות על מנת להתפרנס. לדבריו, במשך כל שנות שהותו הוא לא הצליח להוציא אישור שהייה, אך הסיבה לכך לא הייתה ברורה. בגין שהותו הבלתי חוקית, הוא ריצה 4 מאסרים וגורש חזרה לשטחים. שם, הוא נפל קורבן לעבירות אלימות קשות על רקע מעורבות פוליטית של קרובי משפחתו. לכן, הוא שב לישראל.

קצין שירות המבחן התרשם כי הנאשם חווה את שהותו בארץ כמקום בטוח. הוא הביע רצון להישאר ולפעול למען השגת אישור שהייה. הנאשם התגורר עם חברתו לחיים בחיפה ובין השניים התנהלה מערכת יחסים תקינה. בת זוגתו של הנאשם תיארה אותו באור חיובי והביעה את רצונה להתחתן עמו.

הנאשם טען כי מעולם לא התמכר לסמים או אלכוהול, אך התנסה בעבר בעישון גראס. עם זאת, נגד הנאשם היה תלוי ועומד מאסר מותנה ובעברו הפלילי היו עבירות דומות, והוא אף נחשד בביצוע מעשה אלימות ברחוב. בהקשר זה, הנאשם שלל התנהגות אלימה והסביר כי הוא ניסה להפריד בין צדדים שהסתכסכו. על שהייתו הלא חוקית בישראל, הנאשם לקח אחריות מלאה. לסיכום, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית או עונשית לאור העובדה שהיה מדובר בתושב שטחים שתפקד באופן נורמטיבי וחיובי בארץ ולאור היעדר הנזקקות הטיפולית מצדו.
 

טיעונים לעונש - שיקולים לקולא ולחומרה

בא כוח המאשימה הדגיש את חומרת העבירה ואת המסוכנות שהייתה גלומה בה. נטען כי למרות גילו הצעיר של הנאשם, עברו הפלילי כלל מספר עבירות דומות ואף קיומו של מאסר מותנה שהיה תלוי מעל ראשו לא מנע ממנו לחזור על מעשיו. בא הכוח ביקש לראות בהימנעות שירות המבחן מהמלצה טיפולית כביטוי לאינטרס הציבורי של תכלית מיגור תופעת השוהים הבלתי חוקיים.

משכך, בית המשפט התבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס וכן להפעיל את המאסר המותנה במצטבר. בהקשר זה נטען כי הסתפקות בהארכת המאסר המותנה הייתה עלולה לגרום להשלכות שליליות ולהביא לדרישות דומות משוהים בלתי חוקיים אחרים בארץ, באופן שיפגע בתפקוד הרשות המבצעת.

בא כוח הנאשם ביקש להתייחס למקרה זה כאל מקרה חריג ושונה ממקרים רגילים של שוהים בלתי חוקיים. הוא הציג את תסקיר שירות המבחן כחיזוק לטענותיו. בית המשפט התבקש להתחשב בנסיבות חייו המיוחדות של הנאשם ובפרט מגוריו בישראל מאז גיל 12; מגורי משפחתו בישראל; חייו הנורמטיביים עם חברתו לחיים ורצונו להמשיך להתגורר בארץ. הנאשם קשר את חייו למדינה ונעדר כל זיקה שטחים, במיוחד לאור העובדה שחזרה למקום זה הייתה עלולה להביא לפגיעה בחייו. הסנגור הדגיש שעונש מאסר בפועל לא היה מביא לשינוי המצב הקיים ולא היה משיג את תכליתו בנסיבות העניין. יתרה מזאת, לטענתו, דווקא התמשכות העבירה העידה במקרה זה על מורכבות ההליכים והנסיבות. לבסוף, ובשל הטיעונים לעיל, הסנגור ביקש להסתפק בהארכת מעצרו המותנה של הנאשם.

דיון והכרעה - לא יוטל מאסר בפועל

השופטת ציינה שלחובתו של הנאשם היו 4 הרשעות קודמות בעבירות של חוק הכניסה לישראל, כאשר לאחת מההרשעות נלוו עבירות של התחזות לאחר והפרעה לשוטר. למרות עבר זה, וקיומו של מאסר מותנה, שב הנאשם ושהה בישראל ללא היתר. שהייה זו היה בה כדי לפגוע בביטחון הציבור בשל החשש מפני ביצוע פיגועים בשטחי המדינה ולכן, עצם השהייה היוותה סיכון ביטחוני.

יחד עם זאת, השופטת אבחנה בין מקרים בהם סיבת השהייה הייתה לצורך ביצוע עבירות נוספות או בשל מניעים לא כשרים, לבין המקרה דנן, בו שהיית הנאשם בארץ לא היוותה פגיעה בביטחון הציבור. השופטת הבהירה כי לא היה ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו בתסקיר המבחן, לרבות הגעתו ארצה כילד והעובדה שרוב משפחתו הגרעינית התגוררה בישראל. בשל נסיבות אלו, השופטת התקשתה במתן גזר הדין אך לבסוף החליטה להאריך את המאסר המותנה שהיה "תלוי על ראשו" של הנאשם בשישה חודשים נוספים, כבקשת הסנגור. כלומר, השופטת נמנעה מהטלת עונש מאסר בפועל או קנס על הנאשם.