צוואה היא מסמך משפטי אותו הכין אדם במהלך חייו, בו הוא מורה על שייעשה עם רכושו לאחר מותו. באופן עקרוני, כל אדם זכאי לנסח את הצוואה כפי שהוא רואה לנכון, ולחלק את רכושו לפי ראות עיניו. זכות זו הוכרה בישראל כזכות יסוד, בחקיקה ובפסיקה כאחד, והיא נובעת מזכותו של אדם לכבוד, לקניין ועוד. האם בכל מקרה בית המשפט יאכוף את צוואתו של המצווה? בפרשה הנידונה הצוואה נועדה לאפשר לבת המנוח להימנע מהעברת חלקה בירושה לנושים להם הייתה חייבת כספים. האם בית המשפט אכף צוואה זו?
יש לך שאלה?
פורום ירושות וצוואות
פורום התנגדות לצוואה
פורום פשיטת רגל
אביהם של הנתבעים נפטר והוריש את רכושו לנתבעים. בפועל, הנתבעת 1, בתו של המנוח, הייתה בקשיים כספיים אשר בעקבותיהם מונה לנכסיה נאמן, שהוא התובע בפרשה זו. לפיכך, המנוח ציין בצוואתו כי חלקה של הנתבעת 1 יועבר לה רק מלאחר שתסיים את הליך פשיטת הרגל, כאשר חלקה הועבר לאותה העת לשמירה בידי הנתבעת 2.
טיעוני הצדדים
על פי הנטען בבקשת הנאמן, משמעות הצוואה היא "כי באמצעות יצירת יחסי נאמנות לכאורה, ובאמצעות מנגנון העברה לשיעורין, ביקש המנוח לסייע בידי נתבעת 1 להבריח את מנתה ואת הדירה מנושיה בשעה שהיא נהנית בפועל ואף צורכת את מנתה כבר בהווה, כאשר הוא מיועד לעבור על שמה רק בעתיד לא מוגדר". לפיכך, הנאמן טען בבקשתו כי בפועל הנתבעת 1 היא היורשת ולכן היה להעביר את חלקה ברכוש אליו בתור נאמנה.
מנגד, הנתבעים כולם טענו כי זו הייתה בקשתו האחרונה של אביהם, וכי הוא ביקש באופן מפורש בצוואתו שנכסיו לא יגיעו אל הנושים השונים. לטענתם, אין שום מקור חוקי המאפשר שלא לקיים את מצוות המנוח ולהתעלם מרצונו הברור והחופשי.
קיום הצוואה
בראשית דבריו, השופט ציין כי "הלכה חשובה היא כי מצווה לקיים דברי המת. חלק מכבודו של האדם הוא כיבודו גם במותו ומימוש רצונו בנוגע למה שיעשה ברכושו. מעבר לכך, הזכות החוקתית של האדם לקניין מאפשרת לו לעשות כלל העולה על רוחו בנוגע לקניינו וזאת אף לאחר מותו".
השופט הדגיש שלא היו בפסיקה דוגמאות לביטול צוואה, כולה או חלקה, במקרה בו המנוח התכוון להבריח נכסים מהנושים. המצב הכי קרוב לכך בפסיקה היה מצב בו יורש הסתלק מחלקו בעיזבון על מנת להימנע מפרעון חובותיו. במקרה זה, ההתסתלקות ניתנה לביטול והייתה כפופה לעקרון תום הלב ולהוראות פקודת פשיטת הרגל. השופט הבהיר כי פרשה זו הייתה שונה מדוגמאת ההסתלקות מהעזבון. זאת משום שהיה הבדל "בין פעולה של מי שחייב אשר בחלקו נפלה ירושה, והוא מבקש להמנע מלעמוד בחובות שלו ובמחוייבותיו לנושיו, לבין זכות קניינית של המנוח שאין לו כל זיקה ו/או חובה חוקית או מוסרית כלפי אותו נאמן והנושים אותם הוא מייצג".
היות והמנוח הבהיר בצוואה כי הנתבעת 1 תהא זכאית לחלקה בירושה רק אם תשחורר מהליך פשיטת רגל, השופט לא מצא במקרה זה מקום לטענת הברחה או מראית עין. נקבע כי זכותו של המנוח הייתה לקבוע קביעה זו, ולכן בקשתו של הנאמן נדחתה, ובית המשפט הורה על קיום הצוואה כלשונה.
.jpg)
