גזר דין והפעלת מאסר על תנאי שהוטל על ידי הנאשם בתיק אחר בהיעדרו

בית המשפט השית על נאשם שהורשע בביצוע עבירת שוד 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל. על עונש זה הוסכם בין הצדדים במסגרת הסדר הטיעון, והשופט ציין כי הוא הלם את נסיבות המקרה. בנוסף, נקבע כי עונש המאסר המותנה שהוטל בעבר על הנאשם היה חוקי, למרות תיקונו על ידי השופט בהיעדר נוכחות הנאשם. עונש זה הופעל במקרה דנן וריצויו נעשה באופן מצטבר וחופף.

יש לכם שאלה?
פורום דיני צבא | משפט פלילי צבאי
פורום רישום פלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי

במקרה זה, הנאשם הורשע בביצוע מעשה שוד. נטען כי הוא תפס את תיקה של המתלוננת שהונח על כתפה, בזמן שהלכה ברחוב בחיפה, ומשך אותו בכוח למרות התנגדותה. לאחר שהנאשם הצליח לתפוס את התיק, הוא ברח מהמקום. בתיק היו שרשרת ועגילי זהב, טלפון נייד, מסמכים וחפצים אישיים. כתוצאה ממעשי הנאשם, המתלוננת סבלה מכאבים חזקים בידה, באזור המרפק והכתף. הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון ועל בסיס הודאתו הוא הורשע.

במסגרת ההסדר הצדדים הסכימו לעניין העונש. הוסכם כי על הנאשם יוטל עונש מאסר בפועל של שנתיים, מאסר על תנאי וכי הוא יחויב בתשלום פיצוי. עם זאת, הצדדים היו חלוקים בעניין הפעלת עונש המאסר המותנה שהושת בעבר על הנאשם והוסכם כי כל צד יעלה את טענותיו.

טיעוני הצדדים

באי כוח הצדדים ביקשו מבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון וטענו כי עונש המאסר כפי שנקבע בהסדר הלם והתאים את נסיבות העניין.
המאשימה ביקשה לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי למתלוננת, לאור החבלות שנגרמו לה בידה והנזק שנגרם לחפציה, וכן בשל עוגמת הנפש ממנה סבלה.

בית המשפט התבקש להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע עקב עברו הפלילי, וכן לאור העובדה שהעבירות בוצעו כאשר עונש מאסר מותנה היה תלוי ועומד נגדו. לדידה, עונש המאסר המותנה הוטל על הנאשם כדין ועל בית המשפט היה להפעילו במצטבר.
מנגד, בא כוחו של הנאשם ביקש להימנע מפיצוי. זאת עקב מצבו הכלכלי של הנאשם שהיה קשה, ולאור העובדה שלא נגרם נזק ממשי למתלוננת. נטען כי עונש המאסר המותנה שהוטל בעבר על הנאשם, הוטל בניגוד לחוק ולכן היה על בית המשפט לבטלו.

דיון והכרעה - האם הארכת מאסר על תנאי במעמד צד אחד הינה חוקית?

השופט ציין כי בין הצדדים הייתה מחלוקת באשר לחוקיותו של עונש המאסר המותנה שהושת בעבר על הנאשם. זאת היות שבמעמד קביעתו, לא נקבע על אלו עבירות התנאי יחול בשל טעות קולמוס. לאחר הגשת בקשה מטעם המאשימה לתיקון הטעות, תיקן השופט את ניסוחו וקבע כי העונש יחול לגבי עבירות של שליחת יד ברכוש ועבירות סמים. הנאשם לא נכח במעמד התיקון.

לטענת המאשימה, המאסר היה בר הפעלה שכן הוא הוטל בנוכחות הנאשם והתיקון נעשה על דעת בא כוחו ובהסכמתו. יתרה מזאת, ההחלטה המתקנת נשלחה לנאשם ולבא כוחו ולכן קמה חזקה לפיה הם ידעו על התיקון. מנגד, בא כוחו של הנאשם טען שהעונש בטל עקב אי חוקיותו. שכן, העונש שהוטל לראשונה היה פגום היות ולא צוינו בו העבירות שהביאו להפעלתו.

בנוסף, ההחלטה המתקנת ניתנה בהיעדר הנאשם. לבסוף, השופט קבע שהמאסר היה בר הפעלה. לדידו, בית המשפט היה רשאי לתקן את גזר הדין מכוח סעיף 81(א) לחוק בית המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984 שכן היה מדובר בהשמטת מקרית. כמו כן, אמנם ההחלטה המתקנת ניתנה במעמד המאשימה בלבד, אולם הדבר לא פגעה בחוקיותה. שכן, בהתאם לסעיף החוק, תיקון הטעות לא הצריך בחינה חדשה ומהותית של טענות הצדדים, אלא היה מדובר בתיקון לשוני שאמור היה להשתלב בהחלטתו הראשונית של השופט.

זאת ועוד, השופט קבע שלו נפל פגם בהליך כפי שנטען על ידי בא כוחו של הנאשם, הוא היה יכול לערער על גזר הדין ועל ההחלטה המתקנת. מכיוון שהוא לא פעל כך, וחלפו למעלה משלוש שנים מאז ניתנה ההחלטה, לא היה לנאשם להלין אלא על עצמו. לסיכום, השופט קבע שעונש המאסר המותנה היה חוקי ובר הפעלה. בנוסף, נקבע שהסדר הטיעון כפי שנחתם בין הצדדים היה סביר והלם את נסיבות העניין. לכן, השופט קיבל אותו.
לאור נסיבות אלו, הוטלו על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל ו – 18 חודשי מאסר על תנאי. בנוסף, השופט הורה על הפעלת המאסר המותנה בן 16 החודשים שהוטל על הנאשם בתיק פלילי אחר. נקבע ששמונה חודשים ירוצו בחופף והיתרה במצטבר. כמו כן, הנאשם חויב בתשלום פיצוי למתלוננת בסך של 2,500 ₪.