ככלל, דרך המלך של נושה אשר מבקש לעקל את העיזבון לו זכאי החייב בטרם חולק, הינה הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה שלפנינו, השופט פסק כי לא ניתן לעקוף דרך זו על ידי פנייה לגורמים אחרים, דוגמת ראש ההוצאה לפועל, רשם הירושה או בית המשפט המחוזי.
יש לכם שאלה?
המבקש, שהיה נושה של המשיב, פתח כנגד האחרון תיק הוצאה לפועל שסכומו 131,000 ₪. המשיב היה יורש על פי דין של עיזבון אביו, והמבקש הגיש בקשה להטלת עיקול על חלקו של המשיב בעיזבון, בטרם חולק.
השאלה שבמחלוקת הייתה האם בסמכות ראש ההוצאה לפועל או רשם הירושה או בית המשפט המחוזי לאשר את העיקול לפי סעיף 7 לחוק הירושה, או שסמכות זו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה בלבד?
הכרעת בית המשפט
השופט קבע כי לפי סעיף 34(א) לחוק הוצאה לפועל, לא היה בסמכות ראש ההוצאה לפועל לעקל את חלקו של החייב (המשיב) בעיזבון אביו, בטרם הוצא צו ירושה וחולק העיזבון. הסיבה הייתה שלא נקבע עדיין יורש, והמשיב לא היה בעל זכות בנכס ספציפי, אלא רק בחלק בכלל העיזבון.
בנוסף, השופט פסק כי בית המשפט המחוזי רשאי היה לאשר עיקול מקדים על מקרקעין של החייב אשר שוכנע שהם שלו חרף אי רישומם על שמו. אולם, במקרה זה המשיב לא ירש נכס מקרקעין כלל, ולכן לא הוקנתה לבית המשפט המחוזי הסמכות האמורה.
שלישית, השופט פסק כי לא היה בסמכות רשם הירושה להטיל עיקולים, וכי כלל לא היה זה מתפקידו.
השופט הכריע כי ראוי היה כי בית המשפט לענייני משפחה הוא שיכריע בנושא וייעתר לבקשת המבקש בהתאם לחוק הירושה.
עם זאת, השופט ציין כי במקרים בהם מדובר בעיקולים בתביעות המתבררות בבתי משפט אחרים, שהצדדים להן הם הנושה והיורש, תינתן האפשרות להגיש את הבקשה לעקל את זכויות היורש - הנתבע בעיזבון בפני בית המשפט הדן בתובענה, ולא בהליך נפרד בפני בית המשפט למשפחה, במנותק מהתביעה.
לסיכום, בית המשפט הכריע כי מתן צו עיקול בהתאם לבקשה הינה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, והטיל צו עיקול כאמור עד למועד חלוקת העיזבון.
