גזר דין בעניין אלימות כלפי בת זוג

תופעת האלימות בכלל, והאלימות במשפחה בפרט, היא תופעה ארוכת שנים. פעמים רבות, אלימות במשפחה נובעת ממסורות ומנהגים שונים הרווחים בקרב אוכלוסיות שונות בעולם. עם זאת, רק מאמצע המאה ה-20 (שנות ה-60) התפתחה המודעות הכלל עולמית למימדי התופעה וסכנותיה. האלימות כוללת התעללות ופגיעה בבני המשפחה - בין אם פיזית, בין אם נפשית ובין אם מינית.

יש לכם שאלה?

פורום רישום פלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום אלימות במשפחה
פורום דיני משפחה

מחקרים מראים כי רבים מהאנשים האלימים כלפי בני משפחתם הם אנשים אשר לאורך כל חייהם ספגו התעללות, כחלק מדרך החינוך וההתנהגות במשפחתם. להלן דוגמא למקרה כאמור. כנגד אדם הוגש כתב אישום ובו עבירות של פציעה בנסיבות מחמירות (סעיפים 334-335 לחוק העונשין), תקיפה הגורמת לחבלה של ממש בנסיבות מחמירות (סעיפים 380, ו-382(ג) לאותו חוק), ואיומים (סעיף 192 לחוק). האדם הואשם בביצוע העבירות כלפי אשתו, לה היה נשוי במשך שנתיים ונולדו לו ממנה שני ילדים.

בין השניים התפתח ויכוח מילולי במהלכו נטען כי הנאשם הכה את אשתו, גרם לה ליפול על הרצפה מעוצמת המכה, וגרר אותה תוך כדי בעיטות וחבטות. עוד נטען כי הנאשם זרק את מכשיר הטלפון הנייד של אשתו כדי שלא תתקשר למשטרה ותתלונן עליו. הנוסף, הנאשם איים להרוג את אשתו במטרה לגרום לה לפחד. המכות גרמו למתלוננת שברים ושטפי דם רבים בכל גופה.

הסדר טיעון באלימות במשפחה, האם יתקבל?

הסדר טיעון הוא הסכם בין התביעה והנאשם במסגרתו התביעה מסכימה להפחית מסעיפי האישום או מגובה העונש המבוקש כשבמקביל ובתמורה הנאשם מסכים להודות בביצוע המעשים או חלק מהם. בית המשפט היושב בדין בוחן את ההסכם, ומוודא שהנאשם הבין את משמעות חתימתו על ההסכם. לרוב בית המשפט יטה לאשר את הסדר הטיעון שנעשה בין הצדדים אך אם יראה, כי הנסיבות מצדיקות שלא לקבל את ההסדר, ידחה אותו ויערוך משפט הוכחות כדבעי. במקרה דנן, נעשה הסדר טיעון עם הנאשם במסגרתו הודה הנאשם בביצוע העבירות שלעיל, ואף הורשע בהן.

במסגרת ההסדר לא הייתה הסכמה בין הצדדים על גובה העונש ולכן הצדדים טענו כל אחד לגובה העונש המתאים בעיניהם. כמו כן, בהתאם לקבוע בהסכם, נערך לנאשם תסקיר שירות על ידי קצין מבחן. מהתסקיר עלה, כי הנאשם חי על קצבת דמי הבטחת הכנסה המוענקת לו מהביטוח הלאומי, מצוי בהליך גמילה מסמים, בן למשפחה מפורקת ואינו בקשרים טובים עם הוריו, חסר תעודת בגרות, נכנס למאסר במהלך הצבא בגין שימוש בסמים ושם חווה אלימות.

דו"ח שירות המבחן והטיעונים לעונש

קצין שירות המבחן ראה סיכוי להצלחת הליך טיפולי וציין, כי אם ייאסר הנאשם ייגרם לו נזק חמור מאוד. המדינה טענה, כי העבירות שביצע הנאשם הן חמורות ומהוות "מכת מדינה" ולכן דרוש עונש הולם וחמור (מאסר, פיצוי לאישה וקנס) לאור הנזקים שהסב לאשתו. הנאשם טען, כי:

• אמו זקוקה לעזרתו. 
• הוא לא הקשה על האישה בהליכי הגירושין.
• האישה עצמה גרמה לו נזקים בהיותה אלימה כלפיו ודובר באירוע חד פעמי.
• הוא טרם החלים מגמילה מסמים. 
• הוא הודה במעשהו וחסך זמן לבית המשפט.
• הוא הביע חרטה.
• נסיבותיו האישיות קשות (טראומות ומשברים משפחתיים שהסבו לו הנזק).
• לאור כל אלו ביקש הנאשם, כי לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל ארוך טווח.

בית המשפט עמד על כך שתופעת האלימות הפכה למכת מדינה ויש להילחם בה בכל הכוח על ידי הטלת עונשים חמורים, אך זאת בהתחשב בכל מקרה ונסיבותיו שלו. במקרה דנן הנאשם ביצע מעשים חמורים שקשה לסלוח עליהם אך, עם זאת, יש להתחשב במכלול הנסיבות, ובעובדה שדובר במקרה חד פעמי ושהנאשם מטפל בבני משפחתו ומנסה להיגמל מהסמים כדי לחזור להיות אדם נורמטיבי מן השורה. לאור כל הנתונים, החליט בית המשפט להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים, ועונש של מאסר על תנאי של 15 חודשים למשך שלוש שנים.

לסיכום,

כאשר מדובר בעבירה המוגדרת כמכת מדינה, בית המשפט יטה להטיל עונש מאסר קשה כדי לחנך את הציבור ולהרתיעו מפני ביצוע העבירה. אך, אם נסיבות המקרה יהיו חריגות ומורכבות, ויצדיקו הקלה בחומרת העונש, בית המשפט ישקול זאת תוך איזון עם האינטרס הציבורי שבהרתעה.