הליך ההוצאה לפועל, שהינו הליך סמי משפטי, עשוי להיות רווי בהחלטות שונות אשר מוגשות במסגרת ההליך המרכזי. מסיבה זו, כאשר מבקשים להגיש ערעור על החלטה של רשם במסגרת הליך ההוצאה לפועל, יש לוודא כי הערעור ונימוקיו מכוונים להחלטה עליה רוצים לערער.
המקרה שלפנינו מהווה דוגמא לעמדת בית המשפט מקום בו מוגש ערעור על החלטה סופית בהליך, כאשר בפועל היה צורך להגיש ערעור על החלטה מקדימה.
יש לכם שאלה?
במסגרת הליכים בבית המשפט לענייני משפחה נפסקו למערערת תשלומי מזונות אשר היה עליה לקבל מידי המשיב. המערערת, שהייתה גם הזוכה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, הגישה בקשה להגדלת יתרת חובו של המשיב (החייב) בגין "הפרשים".
לצורך קבלת החלטה, ראש ההוצאה לפועל הזמינה חוות דעת מטעם רואה חשבון של לשכת ההוצאה לפועל, שהיה ניטראלי. לאחר הגשת חוות הדעת, ומבלי לערער עליה, המערערת הגישה חוות דעת נגדית מטעמה. חוות הדעת הנגדית נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל בטענה כי לא הייתה זו הדרך המקובלת לערער על חוות דעת ניטראלית. בנוסף, ראש ההוצאה לפועל דחתה בהחלטתה את הבקשה. על החלטה זו הגישה המערערת את הערעור לבית המשפט.
במסגרת הערעור, המערערת טענה שהיה על ראש ההוצאה לפועל לאפשר לה לחקור את רואה החשבון שהגיש את חוות הדעת לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. יתר על כן, המערערת טענה כי חוות דעת שהגיש הייתה שגויה, שכן חושבה כאילו החוב היה אמור להיות משולם ב-19 לכל חודש, בעוד בפועל היה עליו להיות משולם ב-11 לכל חודש.
מנגד, המשיב טען כי לא נפל פגם בהחלטת ראש ההוצאה לפועל כאשר דחתה את בקשת המערערת. בנוסף, המשיב טען כי שילם את כל חיובי המזונות במועדם, ולא נותרה כל יתרת חוב לתשלום.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט דחה את הערעור. תחילה, השופטת דחתה את טענת המערערת כי משלא התקיים דיון במעמד הצדדים, אשר במסגרתו ניתנה לה האפשרות לחקור את רואה החשבון, יש לבטל את ההחלטה. השופטת קבעה כי בקשת המערערת להגדלת החוב לא הייתה טענה מסוג "פרעתי" אשר מחייבת קיומו של דיון כאמור, לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל.
שנית, בנוגע לטענת המערערת כי חוות הדעת מטעם רואה החשבון הייתה שגויה, השופטת קבעה כי לא היה מקום לדון בטענה זו במסגרת הערעור שהוגש. השופטת גרסה כי טענה זו יכולה הייתה להישמע במידה והמערערת הייתה מגישה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לקבל את חוות הדעת הנגדית שהגישה. אולם, המערערת לא ערערה על החלטה זו, אלא על החלטת ראש ההוצאה לפועל בנוגע להגדלת סכום החוב, אשר התבססה על חוות הדעת של רואה החשבון. כלומר, בכדי לתקוף את חוות הדעת של רואה החשבון, על המערערת היה להגיש תגובה ישירה לחוות הדעת או לערער על ההחלטה לדחות את חוות הדעת הנגדית. לסיכום, בית המשפט דחה את הערעור.
