להלן גזר דינו של אדם שהורשע בעבירת רצח של אישה זקנה תוך כדי שביצע שוד בדירתה. במסגרת הסדר טיעון בין הפרקליטות לנאשם, הפרקליטות השאירה את סעיף הרצח, אך בחלופה של "רצח תוך כדי ביצוע עבירה", סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. במסגרת הטיעונים לעונש, המאשימה דרשה להטיל על הנאשם מאסר עולם בגין הרצח, ואת עונש המאסר עבור עבירת השוד, הסכימה שיירצה הנאשם בחופף למאסר העולם.
יש לכם שאלה?
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
הנאשם, מבחינתו, הודה בעבירות המיוחסת לו והורשע בהן על ידי בית המשפט. הפרקליטות הסבירה במסגרת הטיעונים לעונש את האינטרס הציבורי בכך שהנאשם יודה בעבירת הרצח וייטול אחריות על מעשיו. אינטרס ציבורי זה הביא את הפרקליטות להגיע להסדר טיעון עם הנאשם, על אף שלטענתם היו בתיק ראיות מוכחות לביצוע הרצח. נטען עוד כי במקרה דנן הבחירה בחלופה של רצח תוך כדי ביצוע עבירה הייתה ראויה, וזאת מכיוון שכל מטרתו של הנאשם הייתה שהמנוחה לא תפריע לו בביצוע השוד.
הפרקליטות הדגישה את חומרתה של עבירת הרצח, ובפרט בנסיבות של פסק הדין הספציפי הזה. המנוחה הינה אישה זקנה המתגוררת בגפה, אשר הנאשם ניצל את היכרותם השטחית ואת תמימותה על מנת לפרוץ לביתה, לשדוד אותה, ולהמית אותה בברוטאליות ובאכזריות תוך כדי השוד. מעשה הרצח המיט אסון כבד על משפחת המנוחה. לכן, קבעה הפרקליטות, אין מנוס מלגזור מאסר עולם על הנאשם.
בא כוח הנאשם הדגיש את החשיבות בהודאתו של הנאשם, שמלבד חיסכון בזמן שיפוטי, עלתה כדי לקיחת אחריות של הנאשם על מעשיו. הנאשם הדגיש שלדעתו היה מקום ליצור הבחנה בעונש בין רצח בכוונה תחילה, לבין רצח תוך כדי עבירה, שלא היה מתוכנן, אלא נבע משוד שהתדרדר. הנאשם היה מודע לכך שהמחוקק לא ביצע הבחנה בין שני סוגים אלו של מקרי רצח, בניגוד לשיטות משפט אחרות. לא נותר לנאשם אלא להסכים לבקשת הפרקליטות, כפי שהוסכם בהסדר הטיעון.
הכרעת השופט
בית המשפט לא מצא סיבה שלא לכבד את הסדר הטיעון אליו הגיעו שני הצדדים. הוא גזר על הנאשם מאסר עולם בגין עבירת הרצח, וכן עשר שנים נוספות בגין עבירת השוד, מהם שבע שנים בפועל והשאר על תנאי. השופט קבע שהמאסר בגין עבירת השוד ירוצה בחפיפה למאסר העולם.
עודכן ב: 06/11/2012
