חוסר תשומת לב, בעיקר במהלך ביצוע עבודות, עלול לגרום תוצאות קשות. גם רשלנות קלה עלולה להביא לפגיעות קשות ואף למוות. גרימת מוות ברשלנות הינה עבירה חמורה אשר העונש המרבי עליה עומד על שלוש שנות מאסר. למרות זאת, וכפי שנראה להלן, בתי המשפט יכולים לא אחת להסתפק בעונשים קלים יותר.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות עבודה

פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי

פורום מעצר


שני הנאשמים במקרה זה הורשעו בביצוע עבירה של גרימת מוות ברשלנות. המנוח עבד בחברה שנמצאת בבעלותו של הנאשם 1. כאשר הנאשם 1 והמנוח ביצעו יחד עבודה של התקנת שלטים בקירות המפעל, הוחלט על העברת פיגום ממקום אחד לשני. במהלך העברת הפיגום, ובעוד המנוח ונאשם 1 דוחפים את הפיגום למיקום החדש, הפיגום פגע בכבל חשמלי וגרם להתחשמלותו למוות של המנוח. הנאשם 2 היה אחראי מטעם המפעל על העבודות.


הכרעת הדין


הכרעת הדין ניתנה בעניינם של שני הנאשמים לאחר שמיעת עדויות. הנאשם 1 נמצא אחראי לביצוע העבירה בשל העובדה שהוא "לא ראה את הכבל החשמלי למרות שהיה יכול לראות אותו בקלות בטרם העביר את הפיגום". עוד נקבע כי היה עליו לבצע סיור מקדים לפני העברת הפיגום. בית המשפט קבע כי אם הנאשם 1 היה פועל כאמור, הרי שניתן היה למנוע את מותו של המנוח.


לגבי הנאשם 2, בית המשפט קבע כי אחריותו התבססה על כך שהוא מסר לנאשם 1 מידע מוטעה לגבי העברת הפיגום. נקבע כי נאשם 2 היה זה אשר הורה לנאשם 1 להעביר את הפיגום במסלול אותו העבירו, והתברר כי מידע זה היה שגוי. לפיכך, שני הנאשמים הורשעו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. כעת, בית המשפט נדרש לגזור את עונשם.


תסקירי המבחן בעניין הנאשמים


בית המשפט מציין כי בעניינו של הנאשם 2, הוגש תסקיר עם סתירה מסוימת. אי לכך, נקבע כי היה צורך בתסקיר חודש. בתסקיר הסותר נרשם כי מצד אחד הנאשם לא סובל מבעיות רפואיות, אולם במקום אחר בחוות הדעת נרשם כי יש לו בעיות קרדיולוגיות שמונעות ממנו ביצוע עבודות שירות מסוימות. היות ובית המשפט שקל להטיל על נאשם זה עונש מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודות שירות, הרי שהייתה משמעות רבה לתסקיר. אי לכך, הוחלט לגזור את גזר דינו לאחר קבלת תסקיר מחודש.


לגבי הנאשם 1, מדובר היה בגבר בן 42, נשוי ואב לארבעה ילדים בני 2 עד 10. הנאשם היה ללא עבר פלילי. בקצרה, בית המשפט קבע כי "עסקינן באדם נורמטיבי". עם זאת, בית המשפט הדגיש כי כאשר מדובר בגרימת מוות ברשלנות. פעמים רבות הנאשמים הינם "אנשים נורמטיביים".


גזר הדין


בית המשפט ציין כי הוא השתכנע שנאשם 1 הביע צער עמוק על מותו הטראגי של המנוח. שיקול נוסף אשר בית המשפט התחשב בו על מנת להקל את עונשו, נגע לכך שהוא עצמו נפצע בתאונה, אולם פציעה קלה יותר מהמנוח. בנוסף, השופט לקח גם בחשבון את העובדה שהנאשם הינו המפרנס היחיד של משפחתו. לגבי השיקולים לחומרה, בית המשפט אסור להתעלם מכך שהנאשם הורשע בעבירה שקיפחה את חייו של המנוח וגרמה לסבל רב למשפחתו. כמו כן, השופט התייחס גם לשיקול ההרתעתי במסגרתו יש לפעול על מנת להוציא מסר מבית המשפט שימנע הישנותם של מקרים דומים. "נכון שהנאשם לא הורשע ברשלנות חמורה ברף הגבוהה של מדרג הרשלנויות, אבל גם על רשלנות זו יש להעניש בחומרה", קבע השופט.


בית המשפט ציין פסיקה ענפה של מקרים בהם הוטל על מורשעים בעבירות דומות עונשי מאסר בפועל שיבוצעו בדרך של עבודות שירות. גם במקרה זה, נראה כי ניתן להסתפק בעונש זה. על כן, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 4.5 שנות חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי של 12 חודשים. על הנאשם לא נגזר עונש של פיצוי וזאת בשל כך שבין הנאשם למשפחת המנוח התנהל הליך אזרחי במסגרתו נפסקו כבר הפיצויים.
 


עודכן ב: 04/11/2012