בעניין: א י
ע"י ב"כ עו"ד ניסים שלם מערער
נ ג ד
א א
ע"י ב"כ עו"ד סמוכה ציון משיבה

פסק דין

1. בפני ערעור על החלטת כב' הרשמת (הגב' קרן כ"ץ), מיום 19.02.08, אשר החליטה כי המערער רשאי להמיר אחת הערבויות המוסכמות לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן כנגדו, בערבות אחרת "שערכה לא יפחת מהסכום הנקי של 2,000,000 ₪".

2. קדם לערעור זה, ערעור קודם של המערער (תמ"ש 27272/05) על החלטת כב' הרשמת מיום 24.04.06, אז החליטה כב' הרשמת כי הנסיבות לא השתנו באופן המצדיק צמצום הערבויות.

3. הערעור הקודם התקבל בהסכמה, במובן זה שהדיון הוחזר לכב' הרשמת על מנת שתקיים דיון וחקירות, ותקבע ממצאים בשאלה "האם חל שינוי בנסיבות המחייב שינוי הערבויות", וכך אכן נעשה. לאחר הדיון והחקירות קבעה כב' הרשמת כי אף שחל שינוי בנסיבות, אין בו כדי לאפשר צימצום בערבויות, אלא ניתן "לכל היותר להורות על המרת ערבותה של הגב' פ' בנכס אחר כאמור לעיל", בבטוחה שערכה לא יפחת מהסך 2,000,000 ₪.

4. על קביעה זו הוגש הערעור שבפני.

5. לטענת המערער, משהגיעה כב' הרשמת למסקנה כי הנסיבות השתנו, ואלה אכן השתנו במובן זה שמזונות המשיבה פקעו, ועל חשבון מזונות הקטינים כבר שולמו (מאז נקבעו הערבויות, בהסכמה, ביום 07.08.01) לא פחות מסך 1,940,000 ₪, הרי שהיה על כב' הרשמת לצמצם את הערבויות בסכום שכבר נפרע. אלא שהרשמת, לא רק שלא קבעה כך, אלא אף הגדילה בפועל את היקף הערבויות החדשות. כך, לטענת המערער היקף ערבותה של גב' פ' היה שווה ערך לסך 230,000 דולר בלבד, ואילו כיום נדרשת ערבות בסדר גודל של 2 מיליון ₪. לטענת המערער התוצאה הינה שגוייה, והיא גורמת למערער עוול בכך שאינה מאפשרת לו לצאת לחו"ל ולנהל שם את עסקיו.

6. לטענת המשיבה יש לדחות את הערעור. המשיבה שבה ומזכירה כי שלוש מתוך ארבע הערבויות שנקבעו בהסכמה, מטרתן להבטיח הן את מזונות המשיבה והקטינים, אך גם את התביעה הרכושית שהגישה המשיבה וטרם הוכרעה. רק הערבות הרביעית, ביתה של גב' פ', באה להבטיח את תביעת המזונות בלבד. לטענת המשיבה, החלטת הרשמת מקילה עם המערער במובן זה ששווי ביתה של הגב' פ' הוערך על ידה בסך כמיליון דולר, ואילו כיום מתאפשר למערער לצמצם ערבות זו לסך 2 מליון ₪ בלבד. עוד טוענת המערערת כי שווי הנכסים הכלולים בתביעה הרכושית עולה כמה מונים על שווי שלוש הערבויות הבאות להבטיח תביעה זו, ועל כן נותרת אך הערבות הרביעית להבטחת סכום המזונות העתידי העומד על סך כשני מליון דולר, כעולה מהחישוב שנערך ע"י כב' הרשמת. לא זו אף זאת, טוענת המשיבה כי בעבר יצא המערער מהארץ, על יסוד הערבויות המוסכמות, ובעת שהותו בחו"ל פעל להברחת רכוש רב.

7. לציין, כי בין מועד קיומו של הדיון לבין הגשת סיכומי המערער ניתן ע"י כב' השופטת צפת פסק דין הקובע את מזונות המשיבה והקטינים. פסה"ד קבע את המזונות הזמניים כמזונות סופיים, וכן קבע פסק הדין את מועד פקיעת מזונות המשיבה- 08.06.05.




8. דיון-

אין מחלוקת כי ביום 07.08.01 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה צו עיכוב היציאה מהארץ כנגד המערער יבוטל אם יפקיד המערער בטחונות להבטחת תביעת המזונות ותביעת הרכוש, ואלה הביטחונות:

1. ערבות בנקאית בסך של 150,000 דולר ארה"ב.
2. יפוי כח בלתי חוזר ורישום הערת אזהרה בקשר לזכויות המערער בדירה שברחוב פישמן מימון 7 ת"א.
3. ערבותו של מר שאול לוטן
4. יפוי כח בלתי חוזר להעברת זכויותיה של הגב' פ' בדירתה , וכן הערת אזהרה לטובת המשיבה.

9. אין מחלוקת כי שלוש הערבויות הראשונות נועדו להבטיח הן את תביעת המזונות והן את התביעה הרכושית.

10. אין מחלוקת כי מאז ההסכמה בעניין הערבויות השתנו הנסיבות במובן זה שהחיוב למזונות המשיבה פקע ביום 08.06.05, הילדים גדלו ומזונות העבר שולמו במלואם או ברובם.

11. על פי חישוב כב' הרשמת החיוב העתידי למזונות הקטינים עומד ע"ס כ-2 מיליון ₪. וטענת המערער החיוב העתידי עומד ע"ס 1.5 מיליון ₪. אינני מקבלת את טענת המערער לעניין זה. הן משום שערכאת הערעור לא תיטה להתערב בממצאים עובדתיים, הן משום שהמערער לא תמך טענה זו בחישוב מסודר, והן משום שגם מעיון שטחי בחישובו של המערער עולה כי הוא איננו מדוייק, ומסתמך על סכומי הקרן ללא הצמדות מיום מתן ההחלטות הרלוונטיות. הנחת העבודה, הינה אם כן, כי החוב בגין מזונות העתיד עומד ע"ס כ-2 מיליון ₪, כקביעת כב' הרשמת.


12. קיימת מחלוקת בשאלת שווי דירתה של הגב' פ'. לטענת המערער שווי הנכס 230,000$ לטענת המשיבה שווי הנכס 1,000,000$. המחלוקת בעניין השווי מביאה למחלוקת נוספת: לטענת המערער חרגה הרשמת מסמכותה בכך שהגדילה את שווי הערבויות מעבר למוסכם בין הצדדים, בזמנו. לטענת המשיבה, שווי הערבות הרביעית צומצמם משווי של מיליון $ לשווי 2 מיליון ₪ בלבד.

13. לפיכך, במסגרת ערעור זה יש לבחון שתי שאלות: האחת, האם השינוי בנסיבות מביא בהכרח לצמצום הערבויות. השנייה, האם הערבויות אכן צומצמו בפועל.

14. האם קביעת כב' הרשמת כי הנסיבות השתנו מחייבת מסקנה לפיה יצומצמו הערבויות?

לכאורה, טענתו של המערער כי התשובה לשאלה זו הינה חיובית, כדבריו, כי פרעון בפועל של החוב עד היום, במשך שבע שנים, בסך 1,940,000 ₪ (ששולמו בפועל) מחייבת את צמצום הערבויות במקביל עד כדי ביטול שתיים מתוך ארבע הערבויות הקיימות היום, שובה את הלב. ואולם בחינה מדוקדקת יותר, הן של האמור בהחלטת כב' הרשמת, והן של העובדות הרלוונטיות, מביאה למסקנה שונה.

15. ראשית, ההסכמה, אשר קיבלה תוקף של פס"ד, במסגרת הערעור הקודם, איננה קושרת בהכרח בין שינוי הנסיבות לבין התוצאה של צמצום הערבויות. וכך נקבע באותה הסכמה:

"מוסכם, כי הערעור יתקבל במובן זה שהבקשה תוחזר לדיון בפני כב' הרשמת בשאלה- האם חל שינוי בנסיבות המחייב שינוי הערבויות".

היינו, הרשמת התבקשה לבדוק שתי שאלות: 1. האם חל שינוי בנסיבות. 2. באם התשובה חיובית, האם יש בכך כדי לחייב שינוי בערבויות. מכאן, בבחינת השאלה השנייה קיימת אפשרות כי למרות השינוי בנסיבות אין בהכרח מקום לשינוי בערבויות.


16. שנית, על פי ההלכה הפסוקה, גם אם משלם החייב במזונות את החיוב במזונות כסדרו, ואין יתרת חוב אלא חוב עתידי בלבד, גם אז רשאי הזוכה לבקש את עיכוב יציאתו מהארץ של החייב.

לעניין זה קיימת הבחנה בין פס"ד המסיים את המחלוקת, לבין שלב הגשת התביעה.

תקנה 258יז(א) לתקסד"א מגבילה עיקול בתביעת מזונות לסכום התביעה לשנתיים, בשלב שבין הגשת התביעה לבין מתן פס"ד. הגבלה זו אין כוחה יפה למצב שבו המזונות כבר נקבעו בפסק דין, ועל כן גם אין מקום להשוואת גובה הערבויות לקריטריון האמור בתקנות.

ראה, בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, מהדורה שישית, עדכון מס' 4, עמ' 375.

17. שלישית, מפסק דינה של כב' השופטת צפת בעניינם של הצדדים, במסגרתו נקבעו המזונות הסופיים (להבדיל מהמזונות הזמניים), אנו למדים כי למערער רכוש בהיקף רב. ראה לעניין זה בעמ' 8 לפסה"ד מיום 16.04.08, שורות 19-13:

"ודוק! האיש מציין בכתב הגנתו כי הוא ד"ר לכלכלה, בעל משרדים בבריסל ובניו יורק, הוא מודה בתצהיריו כי הוא בעל מניות בחברה... שבבעלותה שני בניינים נוספים בבלגיה הכוללים 70 דירות להשכרה וקומת משרדים... בנוסף לאיש מניות בחברות..., בעל דירה באיזור יוקרתי ביותר במנהטן- ניו יורק, בעל דירות ברחוב פישמן מימון וברח' מרמורק בת"א. יצויין כי לטענת האשה לאיש נכסים רבים נוספים, אלא שלעניין המזונות די בנתונים בהם מודה האיש כאמור לעיל".

בנסיבות אלה, ספק אם יש בשלוש הערבויות שנועדו לכך כדי להבטיח כדבעי הן את תביעת המזונות (שיתרתה, כאמור, כ-2 מליון ₪) והן את התביעה הרכושית (שהיקפה כה רב כאמור לעיל). עול ההוכחה בעניין זה מוטל היה על המערער, ואולם מהחלטת כב' הרשמת עולה כי עניין זה לא הועלה ו/או לא הוכח ע"י המערער.

18. לפיכך, מסקנת כב' הרשמת כי על אף שינוי הנסיבות אין מקום להורות על צמצום הערבויות נמצאת נכונה.

19. משזוהי התוצאה, מתייתר הדיון בשאלה האם בפועל צומצמו הערבויות. יאמר רק, כי משנתעוררה מחלוקת בשאלת שווי הערבות הרביעית (ביתה של הגב' פ'), היה עול ההוכחה בעניין זה מוטל על כתפיו של המערער, ומיותר לציין כי ההוכחה במקרה כזה קלה ביותר (למשל, באמצעות חוות דעת שמאי). ואולם, גם בעניין זה לא הוכחה טענת המערער לאמור כי שווי הבית נמוך משני מיליון ש"ח.

20. התוצאה היא, כי דין הערעור להידחות.

21. המערער ישלם למשיבה הוצאות הערעור בסך 5,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל. המזכירות תעביר למשיבה את הערובה שהופקדה ע"י המערער להבטחת ההוצאות.


ניתן היום כ' באייר, תשס"ח (25 במאי 2008) בהעדר הצדדים.
העתק פסה"ד ישלח לב"כ הצדדים בד.ר עם אישור מסירה.
פסה"ד מותר לפרסום ללא שמות הצדדים.
העתק מפסה"ד יועבר לעב' הרשמת ק. כ"ץ, כאן.


פלאוט ורדה, שופטת