ספר החוקים הישראלי מורכב ממספר עצום של חוקים. לפעמים כאשר מחוקקים חוק חדש, לא שמים לב לניסוח ולכך שיכולות להתעורר שאלות פרשניות מעצם העובדה שחוק זה אינו עומד בעצמו אלא תלוי גם בחוקים אחרים. לא אחת, מדובר בשאלות מהותיות, אך כפי שנראה להלן, יש שמדובר בעניינים פרוצדוראליים גרידא. למרות זאת, בתי המשפט נדרשים פעמים רבות להכריע גם בשאלות ה"פחות חשובת לכאורה".
יש לכם שאלה?
במקרה זה, עסקינן בנאשם אשר הורשע בביצוע מעשה סדום בנסיבות אינוס, ונגזר עליו עונש מאסר של שמונה וחצי שנות מאסר. המדינה הגישה בקשה לבית המשפט לפי חוק הגנת הציבור מפני עברייני מין. השאלה שהתעוררה במהלך הדיון הייתה קשורה לסדרי הדין לדיון בבקשה זו. נציגת הפרקליטות טענה כי על פי נוסח החוק, לא ברור האם הבקשה צריכה להיות נדונה במותב של שופט אחד או במותב של שלושה שופטים.
החוק והפרשנויות האפשריות
סעיף 21 לחוק קובע כי "הסמכות העניינית לדון לפי פרק ג' תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין". בהתייחס לסעיף, בית המשפט מציין כי ניתן להעלות שתי פרשנויות אפשריות לתיבה "בית המשפט שדן בעבירת המין":
פרשנות ראשונה - תטען כי על פי המשמעות של המילים, הכוונה הינה לבית המשפט שדן בעבירת המין בלבד. כלומר, בודקים האם היה זה בית משפט שלום או מחוזי, וקובעים את בית המשפט המוסמך לדון בבקשה לפי בדיקה זו. לגבי כמות השופטים, צריך לפנות לחוק בתי המשפט שמגדיר כי בעניינים מסוימים ישבו שלושה שופטים, ובכל שאר המקרים ישב שופט אחד. במקרה זה, בקשה לפי חוק זה אינה מצוינת ככזאת שדורשת מותב של שלושה, ולכן יש לקבוע כי צריך שופט אחד על מנת לדון בבקשה. צריך להוסיף כי יש אפילו פסיקה מחוזית שאימצה פרשנות זו.
הפרשנות השניה - תטען כי התיבה "בית המשפט שדן בעבירות המין" מתייחסת הן לערכאה שדנה בתיק, והן למותב. כלומר בנוסף לשאלת סוג בית המשפט שאינה מעוררת כל קושי, אם בעבירה דן שופט אחד אז זה יהיה אחד, ואם שלושה אז שלושה.
במקרה הנוכחי, דינו של הנאשם נגזר על ידי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי, אז הסמכות לדון בבקשה הייתה נתונה לבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. בית המשפט ציין כי לטעמו, הפרשנות הנכונה הייתה הפרשנות השנייה, בניגוד לפסיקה שתמכה כאמור בפרשנות הקודמת.
נימוקי בית המשפט
בית המשפט מציין כי לטעמו, הפרשנות השניה היא הנכונה וזאת ממספר טעמים. ראשית, החוק עצמו קובע כי הדיון יתקיים סמוך לאחר גזר הדין. נראה כי טבעי והגיוני שהדיון יעשה במסגרת אותו המותב שנתן את גזר הדין. אם נקבל את הפרשנות הראשונה, אז נוצר מצב מוזר בו ישב רק שופט אחד למרות שגזר הדין ניתן על ידי שלושה. יתר על כן, לא ניתן לומר כי זכויות הנאשם נפגעות כאשר הדיון בבקשה נעשה על ידי מותב של שלושה, שכן נפסק כי גודל המותב אינו מגדיל או מקטין את זכויות הנאשם.
בית המשפט מציין כי הוא מודע לעומס הרב שמוטל על בתי המשפט, אולם נראה כי על פי לשון החוק ותכליתו, ההרכב שצריך לדון בבקשה הינו ההרכב שנתן את גזר הדין. על כן, במקרה הנוכחי יש צורך שהדיון יתקיים בפני שלושה שופטים. רצוי כי שופטים אלו יהיו השופטים שגם גזרו את דינו, אולם ניתן גם ליצור הרכב חדש שידון בבקשה.
עודכן ב: 14/10/2012
