ילדים בגילאים קטנים נוטים לבצע מעשי שובבות וקונדסות, שעלולים להסתיים בפציעה או בפגיעה אחרת לילד ולסובבים. על מנת למנוע מעשים אלו, יש להשגיח על הילדים בקפידה ולהימנע מסיכונים מיותרים כגון, השארת חפצים חדים בקרבתם וכד'. דוגמא להתממשות סיכון זה בגן ילדים, בתביעה שלהלן.
יש לכם שאלה?
פורום תאונות ילדים
פורום תאונות כלליות
פורום נזיקין
פורום אחוזי נכות
במקרה זה, הוגשה לבית המשפט תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע בהיותו תלמיד גן טרום חובה כבן 3.5 שנים, במסגרת פעילות יצירה שנערכה בגן. התביעה הוגשה באמצעות הורי התובע. על פי הנטען בכתב התביעה, כאשר ילדי הגן ישבו סביב שולחן העבודה, עוזרת הגננת חילקה להם כלי יצירה, לרבות מספריים חדים. אז, העוזרת עזבה את החדר ונכנסה למטבח. לפתע, אחד מילדי הגן נטל את המספרים וגזר לתובע את השפה. כתוצאה מכך, נגרמה לתובע צלקת בשפה והוא סבל מנזק נפשי.
התביעה הוגשה נגד הגן, העירייה שהחזיקה בו והייתה בעליו ומשרד החינוך והתרבות. לטענת התובע, נזקו נגרם עקב רשלנות הנתבעים, שבאה לביטוי באי נקיטת אמצעי זהירות למניעת האירוע והיעדר השגחה ופיקוח נאותים בעת ביצוע הפעילות. מנגד, הנתבעים הכחישו את נסיבות האירוע, חבותם, הנזק והקשר הסיבתי בין הגורמים.
שאלת האירוע ונסיבותיו
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וסקירת חומר הראיות שהובא בפני בית המשפט, לרבות המסמכים הרפואיים לגבי אופי הפציעה, השופט קבע שהתובע אכן נפצע ממספריים. הודגש שמספריים אלו לא היו מיועדות לילדים בגילו של התובע, אלא לשימוש של עובדות הגן. אולם, נקבע שהפגיעה של התובע לא הייתה כתוצאה מגזירת שפתיו על ידי ילד אחר, אלא הנפת המספריים לעברו על ידי אותו ילד. שכן, מפתח המספרים לא התאים למפתח האצבעות של ילדים בגילאים אלו ולא היה סביר שהילד שפגע בתובע הצליח לגזור.
השופט הוסיף וקבע שמספרים אלו לא עמדו בדרישות חוזר המנכ"ל ביחס לשימוש במספרים על ידי ילדים בגילאים אלו בגנים. בנסיבות אלו, נקבע שהיה על עובדות הגן ועל הנתבעים לצפות שאחד מהילדים יפגע מהשימוש במספריים. הודגש שמאחר ומספרים הם דבר מסוכן מטבעם, וילדים בגילאים אלו נוטים לבצע מעשי קונדס ושובבות, הנתבעים היו יכולים וצריכים לצפות שימוש במספרים שלא למטרת יצירה.
עוד נקבע שלו העובדות היו מפקחות ומשגיחות על הילדים במהלך עבודת היצירה, הן היו מבחינות בשימוש במספרים הגדולים והתאונה הייתה יכולה להימנע. לאור האמור לעיל, השופט קבע שצוות הגן פעל בניגוד לנהלים ולסטנדרט ההתנהגות הסביר המצופה מסייעת בבגן. כמו כן, נפסק שהיה קיים קשר סיבתי בין התנהלות הצוות לבין נזקו של התובע. שכן, כאמור, לו העובדות היו משגיחות כראוי על הילדים, היה ניתן למנוע את התאונה.
ראשי הנזק
לטענת התובע, הוא היה זכאי לפיצוי בגין פגיעה בכושר ההשתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, הפסדי שכר להורים, עזרת צד ג', הוצאות שונות, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד וכאב וסבל. מנגד, הנתבעים התנגדו למתן פיצוי בראשי הנזק של פגיעה בכושר השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, הפסדי שכר להורים, הוצאות נסיעה ועזרת צד ג'. באשר לפיצוי בגין הוצאות שונות וכאב וסבל, נטען שהיה מקום לפצות רק בחלק מהסכום שנתבע.
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופט החליט לפצות את התובע רק בגין חלק מראשי הנזק שנתבעו. ראשית, נקבע פיצוי בגין פגיעה בכושר השתכרות לעתיד והפסדי פנסיה, אך בסכום נמוך יותר ממה שנתבע. שנית, הוחלט שלא לפצות בגין הפסדי שכר להורים, מאחר ולא היה ביסוס עובדתי לטענה זו, ולא הוצגו ראיות שהעידו על הפסדי שכר כנטען.
שלישית, השופט החליט להעניק פיצוי בגין עזרת צד ג', הוצאות נסיעה והוצאות שונות לעבר, אך לא לעתיד, לאחר שלא השתכנע שהתובע אכן יצטרך עזרה מעין זו בעתיד או שיידרש להוצאות שונות. לבסוף, השופט החליט להעניק פיצוי לתובע בגין כאב וסבל, בשל שיעור הנכות הרפואית שנקבעה לו והשפעתה על תפקודו. סך כל הפיצוי היה 106,000 ₪.
.jpg)
