בית המשפט הרשיע נאשם בעבירה של קבלת דבר במרמה והטרדה מינית, לאחר שנקבע כי הוא ניצל את יחסי הכוחות שהיו בינו לבין המתלוננת על מנת לשכנעה לקיים עמו יחסי מין. לאחר הרשעתו, נגזר דינו והושתו עליו שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.
יש לכם שאלה?
במקרה דנן, נגזר דינו של נאשם שהואשם בביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה והטרדה מינית. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם היה מדריך אומנויות לחימה. בנוסף, הוא הציג עצמו כמטפל "זן" על פי שיטת טיפול פסיכולוגי שמקורה היה בסין. בהתאם לתפקיד זה, הנאשם נהג לסייע לתלמידיו בבעיות אישיות. המתלוננת למדה אצל הנאשם במשך שבע שנים.
במהלך שנת 2001 היא פנתה אליו מספר פעמים על מנת לשוחח על קשייה האישיים, עקב הצגת הנאשם עצמו כמטפל. במסגרת הטיפול, הנאשם הוביל את המתלוננת לשבת לצידו ערומה ובבגד ים. לשיטתו, קשייה הנפשיים נגרמו עקב בעייתה עם מין וזוגיות. באחת מהפגישות, הנאשם שכנע את המתלוננת לקיים עמו יחסי מין כחלק מהטיפול בבעייתה. הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו במסגרת הסדר טיעון, שבו נקבע כי המאשימה תבקש עונש מאסר בפועל ועל תנאי ופיצוי למתלוננת ואילו ההגנה תבקש שלא להרשיע את הנאשם.
טיעוני הצדדים
בא כוחה של המאשימה הכיר באופיו החיובי של הנאשם, כפי שעלה מעדי האופי שהעידו לטובתו וכן ממסירותו לעבודתו כמורה לאומנויות לחימה. עם זאת, העבירות בהן הנאשם הואשם היו חמורות ונקשרו למעמדו כמורה. חומרת פרשת המרמה דנן באה לידי ביטוי במספר היבטים: ראשית, עבירת המרמה בוצעה על מנת לקיים יחסי מין עם המתלוננת. שנית, הנאשם ניצל את מצוקתה של המתלוננת תוך גרימת נזק בלתי הפיך.
יתרה מזאת, לנאשם לא היה רקע פלילי ולדעת בא כוח המאשימה, לא הייתה סיבה להתחשב בו ולא להרשיעו. שכן, שיקול ההקלה בעונש פחת אל מול מידת הפגיעה במתלוננת. לדעת בא כוח המאשימה, לא היה מדובר במעידה חד פעמית. על פי תסקיר שירות המבחן, הנאשם התקשה להבדיל בן הפן האישי למקצועי ולשים את הגבול בין צרכיו לצרכי הצד השני. לכן, לא היה ניתן להסתפק בהרתעה קלה. משכך, בית המשפט התבקש להשית על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כספי.
מאידך, בא כוחו של הנאשם סבר כי נסיבות המקרה הצדיקו אי הרשעה. היה מדובר בנאשם בן 51, ללא עבר פלילי אשר הרשעתו הייתה פוגעת בהמשך לימודיו לתואר "דוקטור". בנוסף, העבירות בהן הוא הואשם אפשרו את אי הרשעתו. שכן, עבירת המרמה התייחסה לשכנועה של המתלוננת לקיים יחסי מין ולא בהצגתו כמטפל על מנת לקיים יחסים אלו. לא זו אף זו, בעקבות הפרשה כבודו של הנאשם נפגע קשות, הוא איבד את עבודתו וחש בושה עמוקה על מעשיו, תוך קבלת אחריות מלאה.
למתלוננת לא הייתה בחירה חופשית, יחסי הכוחות הייתי בלתי שוויוניים
בית המשפט פסק כי אמנם הנאשם לא הציג עצמו כמטפל בשעה שהמתלוננת פנתה אליו לייעוץ, אך הוא היה מודע שזו הסיבה בגינה היא פנתה אליו מלכתחילה. זאת לאחר שהיא שמעה אותו מציג עצמו כמטפל במסגרת חוג אומנויות הלחימה. לכן, גם אם הנאשם לא ראה בקשר שנוצר בינו לבין המתלוננת יחסי מטפל מטופל, הרי שהוא היה מודע כי המתלוננת פנתה אליו לשם קבלת טיפול. נקבע שכאשר הנאשם שידל אותה לקיים עמו יחסי מין במטרה להתגבר על מחסומים נפשיים שונים, אמירותיו נאמרו במטרה להשיג הסכמה לקיום היחסים.
למעשה, למתלוננת לא הייתה בחירה חופשית. שתיקתו של הנאשם באשר למטרת קיום יחסי המין עלתה לכדי העלמה מכוונת של עובדות מטעמו, לאור יחסי הכוחות הלא שוויוניים ששררו בינו לבין המתלוננת. לכן, לקביעת בית המשפט, הנסיבות להצדקת אי הרשעתו, כפי שפורטו על ידי סנגורו, לא היו שקולות כנגד האינטרס הציבורי שבהרשעה.
משכך, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה ובהטרדה מינית. לאחר מכן נגזר עונשו והושתו עליו שישה חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות וארבעה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, הוא חויב בתשלום פיצוי למתלוננת בסך 30 אלף ₪ ובתשלום קנס בסכום זהה.
עודכן ב: 20/02/2012
.JPG)
