המחוקק קבע כללים שונים לביצוע בדיקת רקמות לקטין. הפסיקה דנה בהרחבה בכללים אלו ובחשיבות שיש להכרעה בדבר ביצוע בדיקה שכזו. שכן, בדיקת רקמות גוררת אחריה משמעויות כבדות של קביעת מערכת זכויות וחובות וסטאטוס כלפי כולי עלמא. לפיכך, על בית המשפט לבחון כל מקרה לנסיבותיו טרם החלטה על בדיקה זו. דוגמא לכך ניתן לראות במקרה הבא.


יש לך שאלה?
פורום אבהות
פורום זכויות הגבר במשפחה
פורום מזונות
פורום בית המשפט לענייני משפחה


במקרה דנן, בית המשפט נדרש להכריע בשאלת ביצוע בדיקת רקמות לקטין. על פי עובדות המקרה, התובע והנתבעת היו בני העדה המוסלמית שנישאו זה לזו בספטמבר 2004. בשנת 2007 נולד הקטין נשוא הדיון ובעלי הדין נרשמו במרשם התושבים כהוריו.


לטענת התובע, היה קיים חשש לאבהות הקטין ולכן היה ראוי לבחון את הנושא באמצעות בדיקת רקמות. הנתבעת התנגדה. לצורך הכרעה בבקשה, בית המשפט הורה על מתן תסקיר סעד בעניינו של התובע. מתסקיר זה עלה שהקשר בין התובע לקטין היה חם ואבהי והשניים נפגשו בצורה סדירה. בנוסף, נטען שהספקות באשר לאבהות הועלו על ידי אביו של התובע ולא על ידי האחרון.


החלטה


בפתח הדיון השופט הדגיש שלאור מהותה והשפעתה מרחיקת הלכת של בדיקת הרקמות, על בית המשפט לבחון את היטב את הנסיבות להגשת הבקשה לבדיקה. לא זו אף זו, גם אם שני ההורים הסכימו לביצועה, אין בכך על מנת לקבל את הבקשה לעריכתה. לחלופין, ניתן לאכוף ביצוע בדיקה גם בניגוד להסכמת הנבדק. למעשה, ההחלטה האם להורות על ביצועה תלויה במאזן האינטרסים בכל מקרה, כאשר השיקול המרכזי הוא טובת הילד.


בנוסף, לשאלה כיצד ישפיעו תוצאות הבדיקה על הקטין עצמו חשיבות רבה. הודגש שבעבר נקבע שמקום בו ביצוע בדיקת רקמות עלול להמיט כתם חברתי על הקטין, אין לאשר את הבקשה. במקרה זה, בעלי הדין היו מוסלמים ולפי האסלאם, רק בנישואין נוצרת אבהות על פי דין שמולידה זכויות וחובות של אב ובן. קרי, מזונות, ירושה ועוד. אי לכך, ילד שנולד עקב יחסי אישות שלא בתוך הנישואין נחשב "מחוסר אב", אלא אם האב עצמו מכיר בו כילדו. משכך, לילד "מחוסר אב" דבק כתם חברתי כל חייו.


במקרה זה, בין הקטין לתובע היו יחסים טובים והראשון השתלב במשפחה המורחבת והוכר כבנו של האב. בנוסף, התובע סייע לאורך השנים בגידול הילד. כמו כן, הצדדים הגיעו להסכמה באשר לתשלום מזונות ולכן, השופט הביע תמיהה באשר לצורך הממשי בבדיקת הרקמות. שכן, במידה והבדיקה תצביע על כך שהתובע הוא האב, לא ישתנה המצב. אולם, אם הבדיקה תשלול את אבהותו, הדבר עלול לפגוע בקטין. בסופו של דבר, השופט פסק שלא הוכח שטובת הקטין היא בביצוע בדיקת הרקמות אלא להפך. לכן, התביעה נדחתה.