כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם להסדיר נושאים רבים, לרבות עניין המשמורת והסדרי הראייה. זאת כמובן במידה שלבני הזוג ילדים. אחד מהעקרונות המנחים בעניין זה הוא טובת הילד. לדוגמא, ראה פסק הדין הבא.


יש לך שאלה?
פורום הסדרי ראיה
פורום הסכם גירושין
פורום בית המשפט לענייני משפחה

פורום מזונות

 

במקרה זה, שאלת טובתו של הקטין השפיעה על הראיות וחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט מטעם אם הילד. ראשית הסיפור בפסק דין חלקי שניתן בבית המשפט ובו התקבלה בקשת האב להרחיב את הסדרי הראייה שלו עם בנו, שהיה במשמורת האם. הסדרי הראייה הורחבו בימי חול ונותרה מחלוקת באשר ללינת הקטין אצל אביו. על מנת לפתור אותה, הוזמן תסקיר מטעם שירותי הרווחה. במסגרת התסקיר, נבדקו תנאי מגוריו של האב והתאמתם להלנת הקטין אצלו. פקידת הסעד המליצה להתיר לקטין לישון בבית אביו, לצד ליווי פסיכולוגי לילד.

 

בדיון המשפטי שנערך לאחר מכן, השופטת קבעה שהקטין ילון בבית אביו בסופי שבוע משתנים. אם הקטין הגישה ערעור על פסק הדין לצד בקשה לעיכוב ביצוע תחילת לינותיו של הקטין בבית אביו. בקשה זו נדחתה על ידי השופטת בבית המשפט לענייני משפחה ולכן, האם עתרה לבית המשפט המחוזי לעיכוב ביצוע הלינה בסמוך למועד הרלוונטי.

 

החלטת בית המשפט העליון


בית המשפט המחוזי עיכב את תחילת ביצוע הלינות, עד לאחר קבלת תגובת האב על המתרחש. לאחר קבלת תגובתו, הוחלט שלא להמשיך בעיכוב. קרי, הקטין הורשה ללון אצל אביו במועד. על החלטה זו האם הגישה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע שהיה מקום לאפשר לאם להציג חוות דעת סותרת לתסקיר לשכת הסעד ולכל הפחות, לחקור את כותביו לרבות פקידת הסעד. מאחר ונקבע שהדבר לא נעשה במקרה זה, בית המשפט העליון קיבל את בקשת רשות הערעור והורה על החזרת הדיון בתיק לבית המשפט לענייני משפחה, אך רק לצורך סיום הבירור בעניין לינת הקטין אצל אביו.


בעקבות החלטה זו, נקבע לצדדים מועד לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. טרם הדיון, האם הגישה עתירתה. היא ביקשה לאפשר לה להביא חוות דעת מומחה מטעמה שיבדוק את מסוגלותו ההורית של האב. בקשה זו התבקשה מכוח סעיף 8(ג) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה. בנוסף, האם ביקשה להתיר לה לחקור את האב על תצהיר שהגיש ולהזמין עדים מיחידת הסיוע המשפטית שיעידו לטובתה.


הכרעה


לאחר שמיעת טענות האם, השופטת דחתה את מרבית בקשותיה. היא הדגישה שמטרת הכרעתו של בית המשפט העליון הייתה לבדוק את טובתו של הקטין במסגרת לינותיו אצל האב. מכוח מטרה זו, הצדדים היו צריכים לכלכל צעדיהם וכל הראיות וחוות הדעת אותם הם ביקשו להגיש, היו צריכות לענות על שאלה זו.


על כן, השופטת סירבה לאפשר לאם להביא מומחה מטעמה שיבדוק את מסוגלותו ההורית של האב. בנוסף, השופטת דחתה את בקשת האם לחקור את האב עצמו על התצהיר שהגיש. באשר לזימון העובדים ביחידת הסיוע, השופטת קיבלה בקשה זו אך התנתה אותה בחקירת העדים רק בשאלה של טובת הקטין ללון אצל אביו במסגרת הסדרי הראייה. השופטת אף הורתה לאם להגיש חוות דעת מטעמה, אך רק בשאלה זו.