עבירות מין הינן עבירות חמורות אשר העונש בגינם עלול להגיע עד כדי שנות מאסר רבות. רק לאחרונה בית המשפט המחוזי בפתח תקווה גזר על הנשיא לשעבר, משה קצב, עונש בן שמונה שנות מאסר בפועל בגין הרשעת האחרון בשורה של עבירות מין חמורות. אדם אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין ביצוע עבירות מין איננו נמצא רק "בקבוצת סיכון" למאסר מאחורי סורג ובריח. לעיתים, עצם ניהול הליך בגין עבירות מין עלול לגרום לנזקים לאדם. אי לכך, פעמים רבות, נאשמים בהליכים כגון דא מבקשים להימנע מפרסום שמם ו/או לנהל את ההליך בעניינם בדלתיים סגורות. להלן דוגמא למקרה כאמור.
לפנינו החלטה של שופט בית המשפט בדבר איסור פרסום פרטים של חשוד במעשים מגונים. המבקש במקרה זה היה נתון במעצר לצורך חקירה. האחרון נחשד בארבע עבירות שונות של מעשים מגונים. בעקבות אופיים של המעשים אשר יוחסו למבקש, הוא עתר לבית המשפט לאסור פרסום של שמו, או של כל פרט אחר אשר היה עלול להסגיר את זהותו.
יש לכם שאלה?
הסיבה לבקשה הייתה, מן הסתם, הנזק שעלול להיגרם למשפחתו של המבקש בעקבות פרסום הפרשה. המבקש הוסיף וטען כי נזק זה התעצם לנוכח העובדה שבתו עמדה להינשא. כמו כן, הוא ציין כי הוא משתייך לעדה החרדית, עובדה אשר אף העצימה את הנזק העלול להיגרם למשפחתו. המדינה התנגדה לבקשה. לטענתה, האינטרס הציבורי מחייב את פרסום שמו של החשוד. המשיבה הדגישה כי הדבר יכול לגרום לנפגעות נוספות לבוא ולהתלונן.
הדיון המשפטי
בית השמפט ציין כי ישנה פסיקה מנחה בנושא איסור הפרסום. מדובר אפוא בפסק דין שנתן ביהמ"ש העליון בבש"פ 5759/04. בפסק דין זה נקבע כי עיקרון העל הוא פומביות הדיון, למעט מקרים חריגים (בהם עלול להיגרם נזק חמור). חומרת הנזק נמדדת על פי מספר קריטריונים – הנזק שייגרם, הקשר בין הפרסום עצמו לנזק, האינטרס הציבורי בפרסום, והאיזון בין האינטרס לנזק.
השופט במקרה זה קבע כי יש להתיר את הפרסום. הוא קיבל את טענת המבקש על כך שייגרם לו נזק רב, וזאת בעיקר לאור מעמדו בציבור החרדי. עם זאת, ציין השופט, השמועות אודות המעצר כבר עשו כנפיים, והעיתונים בציבור החרדי בכל מקרה כבר דנים בפרשה. אף הטענה אודות חתונת ביתו נמצאה בלתי רלבנטית, וזאת מכיוון שמשפחת החתן כבר הייתה מודעת לפרשה. השופט קבע כי האינטרס הציבורי שבפרסום הוא גדול, וגובר על הנזק שייגרם למבקש. "מאחר ויש חשד סביר שאכן המעשים בוצעו, ולאור מעמדו הציבורי של המבקש, קיים חשד גדול שהוא ביצע מעשים מגונים נוספים. פרסום הפרשה יעודד נפגעות לבוא ולהתלונן", נכתב בהחלטה. ההכרעה - השופט דחה את הבקשה. המדינה קיבלה "אישור" לפרסם את זהותו של המבקש, ואת סיבת מעצרו.
עודכן ב: 11/03/2012
