קצין משטרה ושוטר שנאשמו בתקיפת מפגינים נגד ההתנתקות

פסק הדין שלפנינו הינו הכרעת דין שנתן בית משפט השלום, כנגד שני שוטרים שתקפו מפגינים. השניים הואשמו בתקיפה על פי סעיף 379 לחוק העונשין. הנאשמים במקרה דנן היו שני שוטרים, קצין ושוטר. בכתב האישום אשר הוגש כנגדם, האשימה אותם המדינה בסעיפים של תקיפה ותקיפה הגורמת חבלה של ממש, בעקבות תקיפה שתקפו מפגין, בעת שמחה על תוכנית ההתנתקות.

יש לכם שאלה?

פורום מעצר

השוטרים הואשמו כי כאשר נשלחו להפגנה על מנת למנוע הפרות סדר, הם תפסו את המפגין, הפילו אותו לקרקע. אחד מהנאשמים הכניס את אצבעותיו לאפו של המפגין, ומשך באפו כלפי מעלה, ללא שום צורך. הדבר גרם למפגין לחבלה. לאחר מכן, בתא המעצר, הנאשם השני הכה את המפגין בפניו ובבטנו, סטר לו, ואף הטיח את ראשו בקיר. הנאשם הראשון הודה בעובדות אך כפר באשמה. הוא טען כי מעשיו נצרכו על מנת לשמור על הסדר הציבורי. לטענתו, הוא הפעיל כוח סביר ומידתי. הנאשם השני אף הוא כפר באשמה. הוא טען כי מעשיו היו במסגרת סמכותו, והכוח שהופעל היה סביר ונקודתי בנסיבות העניין.

הדיון המשפטי - שימוש בתרגולת אלימה שלא לצורך

במהלך המשפט הוזמנו לעדות שוטרים שהיו נוכחים במהלך האירועים. כמו כן, זומנו קציני משטרה מומחים, אשר הסבירו את משנתה של המשטרה בכל הנוגע לשימוש בכוח, ויישומה על המקרה הפרטני שלפני בית המשפט. השופט כתב כי התרשם מעדותו של המפגין, המתלונן. תוכן העדות היה מסודר ועקבי. המתלונן לא הפריז בתיאור המאורעות. כמו כן, השופט קיבל את עדויות שאר עדי התביעה – חברו של המפגין, וצלם שצילם את "התנפלות" השוטרים בהפגנה.

השופט קבע כי השימוש בכוח שביצע הנאשם הראשון איננו סביר. הנאשם טען כי השתמש בתרגולת ידועה, והוא ביצע אותה מאחר וראה כי השוטרים האחרים לא השתלטו על המתלונן. השופט כתב, כי במצב כזה, לא נשקפה שום סכנה לשוטרים. ההפגנה לא הייתה אלימה במיוחד, והמתלונן כבר היה שכוב על הרצפה. "לא היה צורך בפעולה לא פרופורציונאלית כזו, של החדרת אצבעות לאפו של המתלונן", קבע השופט. חיזוק לקביעתו מצא השופט בעדותו של שוטר ותיק, שהעיד כי אינו מכיר תרגולת מסוג זה, וכי ההדרכה הנהוגה במשטרה היא, לא לבצע פעולה שתגרום למום בגופו של המפגין.

מאחר ולא הובאו ראיות לגבי החבלות שנגרמו למתלונן, ומי מבין השוטרים גרם להם, הרשיע השופט את הנאשם הראשון בעבירה של תקיפה סתם, ולא בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה. השופט קיבל גם את טענות התביעה בנוגע להתנהגות הנאשם השני במתקן הכליאה. הדבר נבע מהעובדה שהנאשם לא ביצע שום רישום ותיעוד של החקירה שהתנהלה, וזאת בניגוד לנהלים. לא הוגש שום דו"ח המפרט את אשר אירע, וזאת אף לאחר שהמתלונן איים כי ייפנה למח"ש. בהעדר תרשומת, ההיגיון והאמינות של גרסת המתלונן, גוברים על אלו של הנאשם.

ההכרעה - שני הנאשמים הורשעו בעבירה של תקיפה, לפי סעיף 379 לחוק העונשין. השופט דחה את גזר הדין, עד לאחר מתן תסקיר לגבי שני הנאשמים ע"י שירות המבחן.