המשפט הוא כלי חברתי לגילוי האמת ושמירה על ערכים שונים בחברה, אולם לעיתים, כאשר ישנה התנגשות בין ה"אמת המשפטית" לבין ה"אמת העובדתית", הראשונה גוברת. קביעה זו נכונה ביתר שאת כאשר המשפט עוסק בתחום רגיש, כמו קביעת הורות במסגרת דיני המשפחה.
המקרה שלפנינו מציג את האופן בו בית המשפט מאזן בין הערכים, כאשר מובאת לפניו סוגיה של ביצוע בדיקת רקמות לצורך קביעת אבהות.
יש לכם שאלה?
האם, המשיבה הראשונה, הגישה תביעה למתן סעד הצהרתי כי המבקש היה אביו של הקטין אשר נולד לצדדים בהיותם נשואים, וזאת למרות שהמבקש היה רשום כאביו של הקטין במשרד הפנים. הרקע לתביעה היה האשמות של המבקש כי הקטין איננו שלו, בניגוד לרישום במרשם האוכלוסין.
לאור הסכמת הצדדים והתסקיר אשר התקבל מטעם לשכת הרווחה, הצדדים הופנו על ידי בית המשפט לביצוע בדיקת רקמות. עם זאת, תוצאות הבדיקה לא פורסמו, שכן בא כוח היועץ המשפטי לממשלה ביקש לבטל את ההחלטה על הפנייה לביצוע הבדיקה. לטענתו, בית המשפט לא לקח בחשבון טובתו של הקטין במסגרת ההחלטה שקיבל.
לאחר קיום דיון במסגרתו נלקחה בחשבון טובתו של הקטין, בית המשפט ביטל את ההחלטה הקודמת על ביצוע בדיקת הרקמות, ונתן פסק דין במסגרתו קבע כי המבקש היה אביו של הקטין, בהתאם למרשם האוכלוסין. בתגובה, המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין האמור.
הכרעת בית המשפט
השופט ציין כי מטרתה של תביעה למתן סעד הצהרתי הנוגע להורות הייתה לקבוע סטאטוס של קטין אשר אינו רשום במרשם האוכלוסין כמי שיש לו אב, ובכך להסדיר הזכויות והחובות של הקטין, וכלפיו. השופט גרס כי מתן סעד הצהרתי לא היה יכול לפתור את הסכסוך בין הצדדים, שכן הוא לא היה מסיר את הספק של האב באשר לאבהותו שלו על הקטין.
השופט עמד על כך שבמקרה זה, המבקש היה רשום כאביו של הקטין, וכל שינוי ברישום היה בעל השלכה ישירה על הקטין. לפיכך, במסגרת ההחלטה השיפוטית היה לקחת בחשבון גם את האינטרסים של הקטין, ולא רק את הסכסוך בין הצדדים. יתרה מכך, הפנייה לבית המשפט התבצעה על ידי המשיבה ולא על ידי המבקש, ולכן "סיכנה" את הקטין ללא סיבה.
השופט קבע כי במסגרת הפנייה של הצדדים לביצוע בדיקת הרקמות לא עמדה בפני הצדדים ובית המשפט טובתו של הקטין, שהייתה בעלת החשיבות העליונה. השופט ציין כי האפשרות שהקטין יישאר ללא אב ידוע, תוך פגיעה בזכויותיו והעמדתו בסיכון גופני ונפשי, היה בה משום פגיעה ממשית בקטין. יתרה מכך, במסגרת בקשתו לביטול פסק הדין ולאישור פרסום התוצאות של בדיקת הרקמות אשר בוצעה, המבקש כלל לא התייחס לטובתו של הקטין.
השופט הסביר כי לעיתים, כאשר ישנה התנגשות בין ה"אמת המשפטית" לבין ה"אמת העובדתית", הראשונה גוברת. במקרה זה, כאשר ישנה התנגשות בין הערך של טובת הקטין לבין הערך של גילוי האמת, ידו של הערך הראשון על העליונה.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט דחה את הבקשה, וקבע כי המשיבה הייתה זכאית לכך שלא תוטרד עוד בעניין אבהותו של המבקש כלפי הקטין.
