בני זוג אשר נפרדים, אם היו נשואים ואם לאו, מוצאים עצמם לא פעם בסכסוכים אודות עתידם של ילדיהם לאחר הפרידה. העקרון אשר נקבע כעקרון העל לעניין הכרעות הנוגעות לעתיד הילדים, הוא עקרון "טובת הילד". לפי עקרון זה, בית המשפט יקבע, ועל פי שיקול דעתו הבלעדית, מה ייעשה עם הקטין בהמשך, וזאת לאור הצעד הנכון והטוב ביותר לילד. בית המשפט נדרש היה להכריע בפרשה זו לפי עקרון זה.
יש לכם שאלה?
לזוג ידועים בציבור, אשר היה יחד משך של כחמש שנים וגר בתל אביב, נולד ילד. עם פרידתם, חתמו הצדדים על הסכם המעניק את המשמורת לאם. האם החליטה לעבור עם הקטין להרצליה, עיר בה רצתה שבנה ילמד את שנתו האחרונה בגן הילדים וימשיך ללמוד בה אף לאחר מכן. האב, לעומת זאת, הסכים לכך שבנו ילמד את לימודיו בבית הספר היסודי בהרצליה, אך לא הסכים לכך שאת שנת לימודיו האחרונה בגן ילמד בהרצליה. לדעתו, היה על בנו ללמוד את השנה האחרונה בגן הילדים בתל-אביב, מקום מגורי האב.
בית המשפט ממנה מומחית מטעמו לבחינת סוגיית לימודי הילד
בהיעדר אפשרות לקבל תסקיר סעד מיידי, אשר הכנתו היתה אורכת בין 6-8 חודשים, מינה בית המשפט מומחית מטעמו. המלצת המומחית היתה כי על הקטין להמשיך וללמוד בשנתו האחרונה באותו גן ילדים בתל אביב, וזאת משום שהמדובר הוא בשנה קריטית בחייו, בה הקרבה לאביו חשובה עד מאוד. עם זאת, המומחית העידה כי לא לקחה בחשבון את האפשרות שיהיה לקטין יותר טוב ללמוד את שנתו האחרונה בגן ילדים בהרצליה.
במצב זה הקטין יכול לעלות יחד עם חבריו החדשים מהגן לכיתה א' בבית הספר בהרצליה. היא אף הצהירה כי לו היתה לוקחת זאת בחשבון, יתכן שתשובתה היתה משתנה. היא גם הצהירה כי לקטין לא היה נגרם שום נזק אם היה עובר ללמוד כבר בשנה זו בהרצליה, שכן התרשמותה והתרשמות הפסיכולוגית היתה כי הוא אף היה מסתגל לכך במהירות. כאמור, המחלוקת היא לגבי מיקום לימודי הקטין בשנת לימודיו האחרונה בגן הילדים, ובית המשפט הוא זה שנדרש להכריע בנושא.
בית המשפט סוטה מחוות דעתה של המומחית
העקרון אשר הוביל את בית המשפט בהכרעתו הוא עקרון העל בדבר טובת הילד. על מנת לבחון מהי טובת הילד במקרה הקונקרטי, בית המשפט בחן שבעה קריטריונים: בטחון ויציבות בחיי הקטין, הבטחת התשלבותו במסגרת חינוכית עתידית, פגיעה בסדר יומו של הקטין, הבטחת קיומה של מסגרת חברתית שוטפת לקטין, שיקולים לעניין קשיי ההורים, מעמד ההורה המשמורן ורצון הילד. לאור כל אלו, הכריע בית המשפט כי טובתו של הקטין מחייבת את קבלת עמדת האם. כלומר, בית המשפט הכריע כי טובתו של הילד היא מעבר מיידי לגן הילדים בהרצליה.
משמעות ההחלטה דה פקטו היא דחיית עמדת המומחית. בית המשפט הדגיש, ובהתאם לפסיקות קודמות, כי עקרון טובת הילד הוא זה שאמור להנחות את בית המשפט בהכרעתו. אכן, חוות דעתה של המומחית חשובה היא ובית המשפט אכן לקח אותה בחשבון. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי הוא לא מהווה "חותמת גומי" המאשר באופן אוטומטי את מסקנות המומחים. בית המשפט הדגיש בהכרעתו כי מדובר במחלוקת מצומצמת הנוגעת אך ורק למיקום הגיאוגרפי של מקום חינוכו של הקטין, ולא לגבי זרם החינוך בו ילמד. ההורים אף הסכימו ביניהם על כך שהקטין ילמד בבית הספר בהרצליה. הדברים האמורים הקלו על בית המשפט בהכרעתו.
