בית משפט השלום בבת ים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגישה עובדת מחסן נגד חברת טקסטיל שהעסיקה אותה לאחר שנחבלה בצווארה מסולם עץ כבד שנפל עליה. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע כי העובדת הוכיחה שסולם כבד שנפל עליה ולא אובטח כראוי גרם לה לחבלת צוואר. השופט קבע שהמעסיקה הייתה אחראית לשלומה של המחסנאית ומכיוון שהסולם לא אובטח כראוי הרי שהמעסיקה נושאת במלוא האחריות לתאונה ולנזק שנגרם לעובדת בעקבותיה.
סולם עץ כבד נפל על מחסנאית ופגע בצווארה במהלך הוצאת סחורה ממחסן
לפי גרסת המחסנאית, בעת שהייתה עם גבה לקיר במהלך הוצאת סחורה מהמחסן היא לפתע חשה מכה חזקה. בהמשך התברר לה כי סולם עץ גבוה וכבד אשר מעולם לא השתמשה בו, נפל עליה ופגע בצווארה. לדבריה, לאחר התאונה הסולם נתקע בקיר גבס ונדרשו מספר אנשים לצורך שחרורו מהקיר. לאחר התאונה העובדת נסעה לבית חולים, שם נערכו לה בדיקות.
העובדת טענה כי הצליחה להוכיח את נסיבות התאונה, לטענתה המעסיקה לא הוכיחה שסיפקה לה תנאי עבודה נאותים שכללו סביבת עבודה בטוחה ומעברים בטוחים. עוד נטען כי המעסיקה אישרה את התאונה בטופס ב.ל. 250 ולא הביעה הסתייגות מגרסתה של העובדת. עוד נטען כי המעסיקה לא הוכיחה קשר סיבתי בין מצבה הרפואי וההגבלות בצווארה לבין עברה לפני התאונה. לטענתה, נכותה בעמוד השדרה הצווארי נגרמה עקב התאונה שהתרחשה במהלך עבודתה.
המעסיקה טענה שאינה אחראית למחדל שהוביל לנפילת הסולם
מנגד, המעסיקה טענה שלא ניתן לקשור בין הסולם לבין אירוע התאונה והוסיפה כי טופס ב.ל. 250 התקבל 3 שנים לאחר התאונה ולכן אין לו כל משקל ראייתי. עוד נטען כי העובדת נמנעה מלהציג למעסיקה את המסמך הראשון שקיבלה מקופת החולים. המעסיקה טענה כי גם אם הסולם נפל על העובדת, הרי שאין בכך כדי להוביל למסקנה שהיא אחראית למחדל שהוביל לנפילתו.
לטענת המעסיקה, גרסתה של העובדת מומצאת ולא נמצאו לה כל חיזוק ואחיזה במציאות. המעסיקה הוסיפה וטענה כי גם אם תתקבל גרסת העובדת לתאונה הרי שיש להטיל עליה אשם תורם משמעותי בהיותה אחראית על הסולם במחסן.
עדותה של העובדת בנוגע לנסיבות התאונה לא נסתרה
לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שעדותה של המחסנאית לא נסתרה באשר לנסיבות התאונה. השופט ציין שהיכרותה המוקדמת של העובדת עם הסולם היא לא רלבנטית מאחר שהוכח שהסולם נפל עליה. השופט הוסיף כי אף על פי שלא היו עדים לתאונה, הוכח כי מיד לאחר התאונה עובדים אחרים הגיעו לסייע לעובדת ובהמשך המעסיקה אישרה את נסיבות התאונה בעת שחתמה על טופס ב.ל. 250 ואישרה את גרסתה של העובדת בטופס הודעה על תאונה לביטוח לאומי. השופט קבע שגם התיעוד מבית החולים מיום התאונה תומך בגרסתה של העובדת לנסיבות אירוע התאונה.
המעסיקה אבטחה את הסולם לאחר התאונה - פעולה שמעידה על מסוכנותו לפני התאונה
בסוגיית האשם התורם השופט ציין כי לאחר התאונה המעסיקה דאגה לאבטח את הסולם, ופעולה זו מעידה על מסוכנותו לפני התאונה. השופט קבע שהמעסיקה הייתה צריכה לדאוג לשלום העובדת כאחראית מחסן ומאחר שהסולם לא אובטח כראוי, גם כאשר העובדת השתמשה בו והכירה אותו לפני התאונה, אין כל הצדקה להטיל עליה אשם תורם.
בעקבות פערים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, השופט מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר בדק את העובדת וקבע שבעקבות התאונה נגרמה לה נכות בשיעור של 15% בעקבות חבלת צוואר שמלווה בהגבלה קלה עד בינונית בתנועות. המומחה הוסיף וציין כי למרות קיומם של שינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי שתועדו עוד לפני התאונה, בהיעדר תלונות ורישום קודם על ביטוי קליני והגבלות תנועה הרי שמלוא הנכות של העובדת בעמוד השדרה הצווארי קשורה לתאונה. השופט החליט לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי במלואה וקבע כי בעקבות התאונה נגרמה לעובדת נכות רפואית קבועה בשיעור של 15%.
המעסיקה תשלם לעובדת המחסן פיצויים בסך כולל של 132,750 שקלים
בסופו של דבר, השופט קבע שנזקיה של עובדת המחסן בעקבות התאונה מסתכמים בסך של 145 אלף שקלים עבור כאב וסבל, הפסדי הכנסה לעתיד, הוצאות נסיעה לעבר ולעתיד ועזרת צד שלישי.
יש לך שאלה?
השופט הפחית מסכום הפיצויים תגמולי ביטוח לאומי שקיבלה העובדת בסך של 12,259 שקלים וקבע שסכום הפיצוי הכולל יעמוד על סך 132,750 שקלים. עוד נקבע כי המעסיקה תשלם לעובדת שכר טרחת עורך דין ומע"מ בסך של 31 אלף שקלים והוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.
ת"א 64390-02-19
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
