אלמנתו ובנו של אדם שנרצח במקום עבודתו בסניף דואר זכו לאחרונה בפיצויים של 100 אלף שקלים מחברת הביטוח שביטחה את המנוח בפוליסת ביטוח תאונות אישיות. בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת קבע כי החברה הפרה את חובת הגילוי כלפי הלקוח ולא הסבירה לו בבירור את הסייגים בפוליסת התאונות האישיות.
השופטת מצאה כי החברה הציגה בפני המנוח מצג מטעה שלפיו הוא יהיה מכוסה בכל מקום ובכל תאונה אפשרית, ולכן קיבלה את התביעה וחייבה את חברת הביטוח בפיצויים, ובנוסף בתשלום שכר טרחת עורכי דין בסכום של 12 אלף שקלים.
האם רצח מכוסה בפוליסת ביטוח תאונות אישיות אשר מכסה מקרי מוות מתאונה?
המנוח רכש פוליסת ביטוח תאונות אישיות מחברת הביטוח בשיחת טלפון בסוף שנת 2014. על פי תנאי הפוליסה, ניתן כיסוי ביטוחי למקרים של מוות כתוצאה מתאונה, נכות מתאונה ופיצוי יומי עבור אשפוז. בשנת 2021, שבע שנים לאחר רכישת הביטוח, נרצח המנוח בעקבות ירי במקום העבודה. כאשר פנתה משפחתו לקבלת תגמולי הביטוח, דחתה החברה את התביעה בטענה שמדובר במוות שנגרם על ידי גורם אנושי אלים ולא בתאונה כהגדרתה בפוליסה.
במסגרת התביעה שהגישו בבית המשפט, משפחתו של המנוח טענה כי חברת הביטוח הפרה את חובותיה בעת מכירת הפוליסה. לטענתם, נציג החברה הציג בפני המנוח מצג מטעה והבטיח לו כיסוי מלא לתאונות בבית, בעבודה ובכל מקום אחר, מבלי להסביר את המגבלות והסייגים. המשפחה הדגישה כי המנוח אף ציין בשיחה שיש לו כבר ביטוח תאונות אישיות אחר, אך הנציג דחק בו לרכוש את הפוליסה החדשה. התובעים טענו גם כי המנוח מעולם לא קיבל את הפוליסה בפועל, ולכן לא יכול היה לדעת על הסייגים שבה.
מנגד, חברת הביטוח טענה שיש לדחות את התביעה. לטענתה, האירוע שבו הלך לעולמו המנוח אינו מכוסה על פי תנאי הפוליסה. החברה הדגישה כי מדובר ברצח שבוצע על ידי גורם אנושי, ולכן אינו נחשב "תאונה" על פי ההגדרה שבפוליסה. החברה טענה כי פעלה על פי הדין, שלחה את הפוליסה למנוח ולא נפל כל דופי בתהליך מכירתה. לטענתה, חלה על הלקוח החובה לקרוא את הפוליסה ולהכיר את תנאיה, ואין מדובר בחריג אלא בהגדרת הכיסוי הביטוחי עצמו.
השופטת בחנה את הקלטת השיחה הטלפונית שבה נרכשה הפוליסה, ומצאה כי נציג החברה הטעה את המנוח. מתוך ההקלטה עלה כי הנציג הבטיח לו כיסוי כולל ואמר לו שהביטוח תקף ומכסה כל תאונה אפשרית, בבית, בעבודה ובכל מקום אחר. השופטת ציינה כי זהו מצג גורף שלא כלל כל התייחסות לסייגים או למגבלות הכיסוי, וכי החברה לא הסבירה למנוח כי אירועים שנגרמים על ידי גורם אנושי אינם מכוסים בפוליסה.
חוזר שנכנס לתוקף בשנת 2021 מגדיר מחדש ומרחיב את ההגדרה לכיסוי פוליסת ביטוח תאונות אישיות
השופטת התייחסה גם לשינוי שחל בהגדרת המונח "תאונה" בפוליסות הביטוח בעקבות חוזר שפרסם המפקח על הביטוח בשנת 2020. החוזר קבע הגדרה רחבה יותר למונח "תאונה", שאינה כוללת את הסייג של "גורם אנושי". השופטת קבעה כי מאחר שהאירוע התרחש אחרי כניסת החוזר לתוקף בשנת 2021, יש לבחון את המקרה לפי ההגדרה החדשה והמרחיבה. החברה לא הסבירה מדוע לא החילה את ההוראות החדשות על הפוליסה של המנוח.
כמו כן, השופטת התייחסה בביקורת לכך שהמנוח לא קיבל את הפוליסה בפועל. משפחתו הדגישה כי למרות חיפושים יסודיים בקלסר המסודר שבו שמר את כל פוליסות הביטוח שלו, הפוליסה הספציפית הזו לא נמצאה.
חברת הביטוח לא הצליחה להציג אסמכתא משכנעת למסירת הפוליסה, למרות דרישות חוזרות של בית המשפט, והשופטת קבעה כי הנטל להוכיח מסירת הפוליסה מוטל על חברת הביטוח, וכישלונה בכך נזקף לחובתה.
מעבר לכך, לאחר מותו של המנוח, חברת הביטוח התנהלה באופן שעורר ביקורת בבית המשפט. החברה דרשה ממשפחתו מסמכים מתיק החקירה הפלילית, אף על פי שהחקירה טרם הסתיימה ומשטרת ישראל הודיעה בבירור כי לא ניתן להמציא מסמכים אלה. התשובה לתביעה התמהמהה כשנה שלמה, בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח ולחוק חוזה הביטוח. התנהלות זו חיזקה את מסקנת השופטת כי החברה לא פעלה בתום לב כלפי המבוטח ומשפחתו.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר השופטת קבעה כי חברת הביטוח הפרה את חובת הגילוי וחייבה אותה לשלם לתובעים 100 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורכי דין של 12 אלף שקלים. השופטת הדגישה כי חברות הביטוח נושאות באחריות מוגברת להסביר ללקוחות את תנאי הפוליסות ולא להטעותם, וכי במקרים של חוסר בהירות יש לפרש את הפוליסה לטובת המבוטח ולא לטובת החברה.
ת"א 33227-10-22
