סכסוך בין שני נהגים שאירע בירושלים לפני שלוש שנים הסתיים לאחרונה בקביעת גזר דינו של אחד הנהגים, אשר הורשע בעבירת איומים, בבית משפט השלום בירושלים. הנאשם, כבן 53, הורשע לאחר שבית המשפט קיבל את גרסת הנהג השני ואחותו שהייתה איתו ברכב, ודחה את גרסת הנאשם. על פי עובדות כתב האישום שבו הורשע, הנאשם שלף אקדח דמה לאחר שניה לעקוף את רכבו של המתלונן, דרך אותו וכיוון אותו לעברו.
בית המשפט הטיל על הנאשם ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסך 500 שקלים ופיצוי למתלונן בסך של 1,000 שקלים.
ויכוח על הכביש הסלים לאיום בנשק
בשנת 2023, בשעות הערב, נסע המתלונן בכביש עם אחותו ובתו התינוקת, שהייתה אז בת חודשיים בלבד. הנאשם נסע מאחוריהם וניסה לעקוף. לאחר מכן סימן למתלונן שיפתח את חלון רכבו, ופנה אליו הנהג בטון מאיים. הוא שלף אקדח, שנראה ככלי נשק אמיתי לכל דבר ועניין, דרך אותו וכיוון אותו ישירות לעבר המתלונן תוך שהוא אומר לו לעצור בצד הדרך.
במסגרת ההליך הפלילי הנאשם הכחיש את המיוחס לו, אך בית המשפט שמע את עדויות הצדדים והכריע לבסוף לטובת גרסת המתלונן. נקבע שהנאשם אכן שלף את אקדח הדמה, דרך אותו וכיוון אותו לעבר המתלונן, וכי מעשיו הם בבחינת עבירת איומים על פי חוק העונשין.
מהו העונש הראוי בגין איומים באמצעות אקדח דמה בכביש סואן?
הפרקליטות עמדה על כך שמדובר באירוע חמור שהתרחש בנסיבות מחמירות: שימוש בנשק הנחזה לאמיתי, על רקע ויכוח של מה בכך, במקום ציבורי ובציר תחבורה מרכזי שבו עברו כלי רכב רבים. התביעה הדגישה שמעשים מסוג זה יוצרים סיכון לא רק למתלונן אלא לכלל משתמשי הדרך, ועתרה לארבעה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.
ההגנה, לעומת זאת, הדגישה שהנאשם לא יצא מרכבו בשום שלב ולא פגע פיזית במתלונן. הסניגורית אף ביקשה להתחשב בנסיבותיו האישיות ובכך שהוא מפרנס את אשתו ואת ארבעת ילדיו, ועבר אובדן קשה עם פטירת בנו כשש שנים קודם לכן. ההגנה עתרה לעונש של צו שירות לתועלת הציבור בלבד, ללא כל רכיב של מאסר בפועל.
השופט בחן את הפסיקה הנהוגה בעבירות דומות, וקבע שמתחם הענישה ההולם בתיק זה נע בין שלושה חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין שנת מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
השופט ציין שבתיקים דומים שבהם הנאשמים הודו במעשים, הביעו חרטה או עברו תהליכי שיקום, ניתנו לעתים עונשים מקלים יותר, לרבות חריגות ממתחם הענישה לטובת הנאשמים. ואולם, במקרה הנוכחי הנאשם לא הודה במעשיו, לא הביע חרטה, לא לקח אחריות ולא עבר כל הליך שיקומי. לא הוגש תסקיר של שירות המבחן בעניינו, ואף לאחר הרשעתו לא קיבל הנאשם אחריות על מעשיו.
הנאשם ביצע את העבירה במקום ציבורי ובנוכחות תינוקת, אך נעדר עבר פלילי ולא ביצע עוד עבירות מאז אותו אירוע
לחובתו של הנאשם נזקפה העובדה שהוא המשיך להכחיש את מעשיו לאורך כל ההליך ולא הביע חרטה, כמו גם העובדה שהעבירה בוצעה באמצעות נשק שלמתלונן לא הייתה כל דרך לדעת שאינו אמיתי. נסיבת החומרה המרכזית הייתה שהמעשה בוצע במקום ציבורי, בנוכחות תינוקת קטנה, ועל רקע עניין זניח לחלוטין.
מנגד, לזכותו של הנאשם עמדה העובדה שאין לו עבר פלילי, וכן העובדה שמדובר בעבירה חד פעמית ושהוא לא ביצע עוד עבירות פליליות מאז האירוע ועד מועד גזר הדין. השופט אף נתן דעתו לכך שמאסר בפועל עלול לפגוע בפרנסת משפחתו.
יש לך שאלה?
בסופו של דבר השופט החליט למקם את עונשו של הנהג בחלקו התחתון של מתחם הענישה. על הנאשם נגזרו ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, חמישה חודשי מאסר על תנאי שיופעלו אם יורשע בעבירות אלימות בתוך שלוש שנים, קנס בסך של 500 שקלים ותשלום פיצויים לנהג שעליו איים בסך של 1,000 שקלים.
ת"פ 4106-06-23
.JPG)
