סעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי תאונת דרכים הינה אירוע במהלכו נגרמו נזקי גוף לאדם בעקבות שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. תאונת דרכים, על פי החוק, הינה גם מאורע אשר נגרם בעקבות פגיעה ברכב אשר חנה במקום בו אוסר לחנות.  הלכה פסוקה היא כי במקרים בהם פלוני טוען כי הוא נפגע בתאונת דרכים עם רכב אשר חנה במקום בו אסור לחנות, המבחן המכריע איננו איסור החניה החוקי אלא מבחן הסיכון התחבורתי.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות דרכים

פורום תאונות אופנוע

פורום אחוזי נכות

פורום ועדה רפואית

 

דהיינו, נשאלת השאלה האם החנייה האסורה היוותה בנסיבות המקרה סיכון תחבורתי אשר התממש עם קרות הנזק. חניה אסורה נחשבת לכזו כאשר היא יוצרת סיכון כאמור, גם אם אין במקום שלט אשר אוסר על רכבים לחנות במקום. לעומת זאת, חניה האסורה מבחינה חוקית, אשר איננה יוצרת סיכון תחבורתי, לא תיחשב כחניה אסורה על פי חוק הפיצויים.


אכן, על פי רוב האיסור שבדין משמש אינדיקציה לכך שמדובר בחניה במקום המגלם בתוכו סיכון תחבורתי. עם זאת, הקביעה נעשית במקרים אלו לפי נסיבות המקרה הספציפי ולא באופן בלעדי על בסיס תקנות התעבורה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט השלום בהרצליה.

 

משאית חנתה על אדום לבן - האם בהכרח סיכון תחבורתי?


מדובר במקרה בו רוכב אופניים טען כי הוא נפגע בתאונת דרכים עם משאית אשר חנתה במועד התאונה לצד מדרכה שאבני שפתה צבועות באדום ולבן. התובע הסיק מכך כי מדובר בחניה אסורה ועל כן עסקינן בתאונת דרכים על פי הגדרתה בחוק. עם זאת, שנה לאחר האירוע, ובעוד ההליך המשפטי תלוי ועומד בין הצדדים, החליטה העירייה לצבוע את אבני השפה במקום בכחול-לבן, דהיינו להתיר החנייה.

 

בית המשפט קבע כי בנסיבות אלו קשה לראות בסימון הראשוני (אדום-לבן) כעדות לכך שמדובר במקום חניה המהווה סיכון תחבורתי. בית המשפט הוסיף כי התובע לא הציג כל ראיה לסיבה אשר בגינה היו אבני השפה צבועות באדום לבן בעבר, ומהם השינויים במבנה הכביש אשר הצדיקו צביעת המדרכה בכחול ולבן.


זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי על מנת לקבוע שתאונה עם רכב חונה מהווה תאונת דרכים לפי החוק, יש להוכיח קשר סיבתי בין הסיכון התחבורתי לבין החניה האסורה. במקרה זה, קבע בית המשפט, עסקינן בכביש בעל ארבעה נתיבים (שניים לכל כיוון) והתובע התנגש במשאית לא משום חנייתה המסוכנת אלא בגין היותו תחת השפעת אלכוהול והעובדה שהאחרון לא שם לב לתנאי הדרך. למעשה, התאונה נגרמה בשל נסיעה מהירה באופניים, בירידה ותחת השפעת אלכוהול, ולא בגין חניה אסורה מצב רכבו של הנתבע.