ע"פ 1976/11
בית המשפט העליון קבע כי שמואל ויספיש, אשר הורשע בביצוע שורה של מעשים הקשורים ב"משמרות הצניעות של העדה החרדית בירושלים", ירצה מאסר בפועל של שנתיים מאחורי סורג ובריח. בית המשפט דחה אפוא את ערעורו של ויספיש, אשר השיג הן כנגד הרשעתו והן כנגד גזר דינו.
יש לכם שאלה?
השופט, סלים ג'ובראן, תיאר בהחלטתו את המעשים אשר יוחסו לנאשם בכתב האישום. על פי כתב האישום, הנאשם היה שותף לעשרות הפגנות כנגד הפעלתה של חנות מחשבים בשכונת גאולה בירושלים. במסגרת הפגנות אלה, נקט הנאשם באלימות ואיומים כלפי עובדיה של החנות וכלפי לקוחותיה.
"כתב האישום מתאר כיצד נהג הנאשם לדחוף ולקלל את עובדי ולקוחות החנות, תוך איומים ונקיטת אלימות. במספר פעמים הפך הנאשם את סחורת החנות, חסם את הכניסה אליה, ארגן תפילות המוניות על מנת להפריע לפעולתה, איים לרצוח את המעורבים בחנות ואף תקף באלימות ממשית את מחסנאי החנות", כתב השופט ג'ובראן. בשל מעשים אלה, בית המשפט הרשיע את ויספיש בעבירות של תקיפה אשר גרמה לחבלה ממשית בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם, סחיטה באיומים והתפרעות.
באישום השני, נטען כלפי הנאשם כי במהלך ההפגנות כנגד פעילותיה של החנות, כיבה אחד המפגינים את מתג החשמל בחנות והוא קרא קריאות 'רוצח' כלפי מנהל החנות. לאחר מכן, תפס הנאשם את מנהל החנות מאחור ואפשר למפגין אחר להלום בו. בשל מעשים אלה, הורשע ויספיש בהתפרעות, סחיטה בכוח וחבלה בנסיבות מחמירות. לפי האישום השלישי, ויספיש הזדהה בפני שוטר בשם בדוי, מסר פרטים כוזבים בנוגע להוריו, כתובתו וביתו. בגין מעשים אלה הורשע האחרון בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
"תופעה אשר יש למגרה"
בבית המשפט המחוזי התכחש ויספיש למיוחס לו וטען כי מדובר בעלילה. עם זאת, במסגרת הערעור בבית המשפט העליון טען הנאשם כי האבן אשר הוא זרק לעברו של מנהל החנות לא גרמה לאחרון לנזק של ממש וחלקו בתקיפת המנהל לא היה כה חמור. כמו כן, הנאשם טען כי בית המשפט לא התייחס לכך שהמעשים אשר נעשו על ידו נעשו בצוותא ועל כן מדובר בשיקול לקולא. בית המשפט העליון דחה כאמור את הערעורים. השופט ציין כי מדובר באדם אשר החליט ליטול את החירות לידיו וגמר אומר להנהיג משטר של טרור אלים באופן יומיומי כנגד בעל עסק שלא עולל לו דבר. אי לכך, מדובר בתופעה אשר יש למגרה ואין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש משמעותי.
.JPG)
