בית המשפט אישר את יציאתו של אדם לתפילה בבית הכנסת, למרות שהאחרון נתון במעצר בית, וזאת מתוקף עיקרון חופש הפולחן. מדובר בעורר אשר הורשע בביצוע מעשה מגונה ועבירת אינוס, וזאת כאשר עבד בהוסטל בו מטופלים בעלי פיגור שכלי. לא זו אף זו, בגין מעשיו, נדבקה אחת המטופלות בהוסטל במחלת האיידס. הכרעת הדין בעניינו של העורר ניתנה ביוני 2011.
יש לכם שאלה?
עם הקראתה של הכרעת הדין, הגישה המדינה בקשה לעצור את העורר עד למתן גזר דינו. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשת המדינה והורה על מעצר עד תום ההליכים. ערר על החלטה זו הוגש לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי יש לקבל את הערר, באופן חלקי בלבד, ולהתיר את יציאתו של העורר ממעצרו, מדי יום, לבית הכנסת. המדינה הגישה ערעור בעניין. לטענתה, לא היה מקום להיענות לבקשתו של העורר. המדינה אף הדגישה כי כאשר העורר היה נתון במעצר בית מלא, הוא הפר את תנאי המעצר והאיזוק האלקטרוני.
בית המשפט קבע כי דין ערעור המדינה להידחות. בבואו לאזן בין האינטרס של עמידתו של העורר בתנאי מעצר הבית, לבין חשיבותו העקרונית של חופש הפולחן, בית המשפט קבע כי ניתן להתחשב בעורר מבחינה דתית, וזאת משום שמדובר בתקופת הימים הנוראים ובחודש אלול. לסיכום, נקבע כי העורר יוכל לצאת בליווי מפקח לבית הכנסת הסמוך לביתו.
חופש הפולחן, מהו?
חופש הפולחן נמנה על אחד מערכי היסוד החשובים ביותר של מדינת ישראל בתור מדינה יהודית ודמוקרטית. מדובר בעיקרון אשר מוצא ביטוי גם במגילת העצמאות (בשם – חופש הדת). יש אשר רואים בחופש הפולחן כעיקרון אשר מצוי גם בגדר כיבוד הזכויות על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עם זאת, לא אחת חופש הפולחן מתנגש עם ערכים שונים. במקרה דנן, מדובר בהתנגשות עם הוראות החוק הנוגעות למעצר ומאסר. במקרים אלה, בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה המונח לפתחו ומכריע בהתאם לאיזון המתבקש, ההלכה הפסוקה וניסיון החיים.
במקרה דנן, המבקש ביקש להתחשב בו בכך שהוא רוצה לשאת בתפילה ברבים תוך עמידה במניין המצופה ממנו כיהודי. מדובר למעשה באיזון בין תפילה בציבור לבין עילות המעצר. תפילה בציבור בקרב יהודים הינה מצווה חשובה ביותר ובית המשפט ציין כי "צריכה להיות של מגמה של בדיקה חיובית ככל שהנסיבות מאפשרות". עם זאת, כאמור, כל מקרה נשקל לגופו וברור כי ישנם מקרים בהם הדבר לא יאושר. בית המשפט, בבואו לבחון סוגיות כגון דא – מוטל עליו לשקול את האיזון שבין עילות המעצר (מסוכנות, שיבוש והימלטות מאימת הדין), לבין משאלת ליבו של העצור (או האסיר) לשאת תפילתו בציבור. כל אחת מעילות המעצר נבחנות, וכמובן גם הערבים ואופן הפיקוח במקרה שבית המשפט מחליט לאשר.