ת"פ 12840-07-11
בסרטי מתח רבים, נכנסים בלשי הזיהוי הפלילי לזירת האירוע ותרים אחר טביעות אצבע שיהיה בהן כדי להובילם אל הנבלים אשר ביצעו את הפשע במקום. עבור נאשמים פליליים רבים, גם במציאות הישראלית, לא מדובר בסצנה הלקוחה מז'אנר המדע הבדיוני. פעמים רבות, המשטרה והפרקליטות מבססות חלק נכבד מכתב האישום על טביעות אצבע של הנאשם (או הנאשמים). הלכה פסוקה היא כי טביעות אצבע הינן ראיות אשר ערכן בהליך הפלילי יכול להיות רב. ערכן של ראיות אלה נמדד, עם זאת, על בסיס מספר קריטריונים והיבטים.
יש לכם שאלה?
לדוגמא, ישנה משמעות לשאלה האם טביעות האצבע של הנאשם נמצאו בזירה עצמה או על חפצים שניתן להזיזם. כמו כן, במידה וטביעת האצבע "עיטרה" חפץ בזירה, נבחנת מידת הקשר בין החפץ הנ"ל לביצוע העבירה. עם זאת, במקרים בהם טביעת אצבעו של נאשם נמצאה בזירת הפשע, הרי שמוטלת על האחרון חובת ההסבר. דהיינו, עליו להציג בפני בית המשפט הסבר המיישב בין הממצא (טביעת האצבע) לבין חפותו או ספק באשמתו.
במידה והנאשם איננו משכיל להרים את נטל ההוכחה הדרוש, או שההסבר אשר הוא הציג בפני בית המשפט נתפס כ"בלתי מהימן", אזי בית המשפט רשאי להרשיע את האחרון גם על בסיס טביעת האצבע. יצוין כי טביעת אצבע יכולה במקרים אלה להוות בסיס להרשעת אדם גם כאשר היא ראיה יחידה. הלכה פסוקה היא כי "די בטביעת אצבע במקום הפשע על מנת להרשיע נאשם, וזאת גם אם ראייה לעצמה היא, ובאין הסבר אמין וסביר מצד הנאשם לאותה טביעה".
היבטים שונים לגבי קבילות טביעת אצבע
כפי שצוין לעיל, הפסיקה הכירה לא רק בחשיבות של טביעת האצבע בזירת השפע, אלא גם יוחס משקל רב למיקומה. כמו כן, הלכה הפסוקה הכירה בשוני בין טביעה אשר נמצאה על חפץ נייח לבין טביעה אשר נמצאה על חפץ נייד. להלן שורה של נתונים אשר יש בהם כדי להשפיע על משקלה של טביעת האצבע בהליך הפלילי:
1. מיקום הטביעה.
2. מידת הנגישות של מקום זה לאנשים נוספים (פרט לנאשן).
3. מידת הקשר בין מיקום טביעת האצבע לזירת העבירה.
זיכוי מחמת הספק
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב, השופט בני שגיא זיכה אדם מחמת הספק מעבירה של פריצה והתפרצות, וזאת חרף טביעת אצבע של האחרון שהתגלתה בדירה. במקרה דנן, הנאשם ובא כוחו השכילו לטעת בליבו של בית המשפט ספק סביר אשר אפשר את זיכויו של הראשון. על מנת להרשיע את הנאשם, התביעה הציגה ראיה אחת – טביעת אצבע של האחרון אשר התגלתה על צידה של דלת ארון נייד שהוצב בחדר השינה בדירה.
הנאשם וב"כ טענו כי הם מכחישים את טענות התביעה מכל וכל. נטען כי אכן מדובר בטביעת אצבעו של הנאשם, אך טביעת האצבע הגיע לדירה בעקבות הובלות אשר הנאשם ביצע למקום במסגרת עבודתו בחנות רהיטים בדרום תל אביב. בית המשפט קיבל טענותיו של הנאשם וקבע כי יש לזכותו מחמת הספק. הכרעת הדין התבססה על מספר שיקולים. לדוגמא, לא היה ברור מתי הארון בו נמצאה טביעת האצבע הגיע לדירה (ובאילו נסיבות). כמו כן, לא היה ברור היכן הארון נקנה, היכן הורכב, מי היו המובילים אשר הובילו את הארון לדירה וכדומה. בנוסף, בית המשפט קבע כי הסבריו של הנאשם להימצאות טביעת אצבעו בדירה היו סבירים ומתקבלים על הדעת.
(1).jpg)
