עונש מקל בגין נהיגה בשכרות - האם הוא נפוץ בבתי המשפט לתעבורה?

על פי נתונים אשר הוצגו בפני שופטי תעבורה, למרות שעונש הפסילה המינימאלית בגין נהיגה בשכרות עומד על שנתיים לפי פקודת התעבורה, שופטים רבים "מנצלים" את סמכותם לפסוק עונשים נמוכים יותר. מחקר שנערך בתחום מצביע על כך שכ-65% מהתיקים בגין נהיגה בשכרות מסתיימים בהטלת פסילה פחותה משנה. הפסילה הממוצעת בתיקי שכרות בכלל עומדת על 13.5 חודשים "בלבד". מדובר אפוא בנתונים אשר מעמידים באור אחר טענות אשר נשמעות לא אחת בפרקליטות ועל פיהן בתי המשפט לתעבורה מטילים את עונשי המינימום כל אימת שלא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהוראות החוק המפורשות.

יש לכם שאלה?

הנתונים מצביעים על כך שבתי המשפט לתעבורה מפעילים למעשה מעין "מדרג שכרות" אשר קובע את הפסילה בהתאם לחומרת העבירה. לדוגמא, קיימים הבדלים בין נאשמים בעלי עבר תעבורתי נקי לבין נאשמים בעלי עבר תעבורתי מכביד, מוטלת פסילה נמוכה במקרים בהם מדובר בשכרות בדרגה נמוכה, וכדומה. יש לציין כי משרדי המשפטים והתחבורה מבקשים בתקופה האחרונה לקדם "מדרג שכרות" במסגרת חקיקה.

שופט בכיר: "פסילת מינימום כה חמורה איננה מתאימה למציאות"

שופט תעבורה בכיר, אשר התראיין לאתר Ynet בנוגע לנתונים, אמר כי למרות שבפרקליטות סבורים שיש להטיל על כל הנהגים השיכורים את פסילת המינימום, הרי שהמציאות מצדיקה לא אחת סטייה מענישה מחמירה זו. השופט הבכיר הוסיף כי "לא אחת נציגי הפרקליטות בעצמם מקדמים הסדרי טיעון מקלים לנהגים נורמטיביים אשר נתפסו נוהגים בשכרות".

המחקר המדובר נערך על ידי ד"ר שומרון מויאל ופרופ' מימי אייזנשטדט מהאוניברסיטה העברית בירושלים. על פי נתוני המחקר, שופטי בתי המשפט לתעבורה קובעים עונשים החורגים באופן תדיר מפסילת המינימום, וזאת חרף התעקשות הפרקליטות בנוגע להיקף סמכותו של בית המשפט במקרים כגון דא. יש לציין כי לא מדובר בשיקולי בית משפט אשר אינם מעוגנים בסמכות חוקית. פקודת התעבורה מאפשרת לשופט לסטות מענישת המינימום בגין עבירות שכרות ונהיגה, וזאת בהתקיים נסיבות מיוחדות. עם זאת, פרשנות המונח "נסיבות מיוחדות", כפי שמצביעים נתוני המחקר, נעשית בהרחבה ולא בצמצום. על פי רוב, נסיבות אלה נוגעות למקרים בהם הנאשם זקוק לרישיון הנהיגה לצרכי עבודה או צרכים רפואיים, הנאשם בעל עבר תעבורתי נקי, בגופו של הנאשם נמצאה רמת אלכוהול נמוכה וכו'. עם זאת, יצוין כי מתנהל בעניין זה מאבק בין הפרקליטות לבתי המשפט ולא אחת מוגשים על ידי הפרקליטות ערעורים על "גזרי דין מקלים".

השופט אברהם טננבוים, מבית המשפט לתעבורה בירושלים, התייחס בשנת 2007 לסוגיה זו בפסק דיין שניתן על ידו. בפסק דין זה ציין השופט טננבוים כי דווקא הנהגים ההגונים והנורמטיביים נפגעים מהענישה המינימאלית בגין נהיגה בשכרות, אשר עומדת על תקופה משמעותית של שנתיים לפחות. זאת בעוד הנהגים הבלתי הגונים, ואשר אינם נורמטיביים, נוטים "להסתכן בנהיגה בזמן פסילה".