בית המשפט העליון, בפסק דין תקדימי אשר ניתן בהרכב בראשותה של הנשיאה היוצאת, דורית בייניש, קיבל את עמדתה של הסנגוריה הציבורית וקבע כי חיפושים אשר המשטרה ערכה על גופם של אזרחים ובביתם היו בלתי חוקיים. בית המשפט קבע כאמור משום שהשוטרים, למרות שהיו מחויבים לכך, לא מסרו לחשודים כי עמדה להם הזכות לסרב לחיפוש.
יש לכם שאלה?
בייניש כתבה בפסק הדין כי המשטרה חייבת להודיע לאזרחים, מעתה והלאה, על זכותם לסרב לחיפושים על בסיס חשד סביר. נקבע כי על המשטרה לערוך חיפושים רק לאחר קבלת הסכמה מדעת. בעקבות ההחלטה הנ"ל, המהווה ניצחון של ממש לסנגוריה הציבורית, הראיות אשר קשרו בין החשודים למעשים שיוחסו להם נפסלו. אי לכך, הנאשמים זוכו.
שני הנאשמים בתיק דנן הורשעו על בסיס ראיות אשר נתפסו במהלך חיפוש בלתי חוקי. בכיסו של אחד המורשעים נמצא סכין, וזאת למרות שהשוטרים ביקשו מהאחרון לרוקן כיסיו ללא חשד סביר כי הוא היה מעורב בעבירה. בביתו של המורשע השני נמצאו סמים אשר שימשו אותו לטענתו לצריכה עצמית. הנשיאה היוצאת קבעה כי היות והמורשעים במקרה דנן לא היו מודעים לזכויותיהם לתת הסכמה לחיפוש המדובר, הרי שהראיות אשר אפשרו את הרשעתם נתפסו שלא כחוק ועל כן דינן להיפסל.
משקל לפערי הכוחות בין האזרח למשטרה
בייניש קבעה כי קבלת הראיות בהליך הפלילי המדובר הייתה עלולה לפגוע בזכותם של הנאשמים להליך הוגן. על פי החוק, שוטר רשאי לערוך חיפוש ללא צו שיפוטי אך סמכותו הנ"ל מותנית בקיומו של חשד סביר לכך, או שמדובר באדם שהינו יעד לחיפוש של המשטרה. במקרה הראשון, הנאשם "אותר" על ידי שוטרים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב. השוטרים ביקשו מהאחרון להזדהות ולאחר שמצאו כי יש לו עבר פלילי, ביקשו ממנו לרוקן כיסיו. הנאשם, אשר לא ידע כי הוא רשאי להתנגד לחיפוש, רוקן את הכיסים והשוטרים מצאו סכין בכליו. בית המשפט השלום זיכה את הנאשם ואילו המחוזי הרשיע אותו באחזקת סכין שלא כדין. במקרה השני, המשטרה ערכה חיפוש בביתו של הנאשם, אשר גר בבית אימו, וזאת למרות שלא היה בידה צו חיפוש. כמו כן, הנאשם לא היה בבית בעת החיפוש. בית המשפט השלום הרשיע את הנאשם באחזקת סם מסוכן וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.
המדינה ניסתה לטעון כי כל אזרח במדינת ישראל יודע שהוא רשאי לסרב לחיפוש וזאת מעצם בקשת השוטרים להסכמתו. הנשיאה לא ראתה את הדברים עין בעין. נקבע כי בשל פערי הכוחות האנהריטיים הטמונים במערכת היחסים שבין אזרחים למשטרה, הרי שיש למסור לאדם מידע בנוגע לזכויותיו בטרם נערך חיפוש על גופו ו/או בביתו ללא הסכמה מדעת. כמו כן, בייניש הוסיפה כי אדם נורמטיבי סבור בדרך כלל כי כאשר שוטר מבקש ממנו לערוך חיפוש כאמור, הוא עושה זאת בסמכות. כאשר יש צורך בהסכמה להפעלת סמכות זו, על השוטר ליידע את האזרח בעניין.
.JPG)
